יום שלישי, 19 במאי 2015

Image result for ‫כלכליסט‬‎

"הממשלה תאשר היום: התקציב יידחה עד תחילת נובמבר

הממשלה מתכנסת במוזיאון ישראל בירושלים לישיבת עבודה ראשונה. בין ההחלטות שיאושרו היום: החטיבה להתיישבות תעבור לסמכות שר החקלאות אורי אריאל, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל יעברו למשרד האוצר וייגדל סבסוד מעונות היום לחרדים


חוק יסוד: תקציב המדינה ישונה כך שתקציב 2015-2016 יהיה דו שנתי, והמועד להגשתו יוארך. התקציב יונח על שולחן הכנסת 101 ימים לאחר כינון הממשלה, ויאושר לכל המאוחר 175 ימים לאחר אותו מועד. על פי החוק כיום, יש לאשר את התקציב בתוך 100 ימים, אחרת הממשלה נופלת. לפי ההארכה המוצעת, התקציב יצטרך לעבור עד 5 בנובמבר."


להמשך קריאת הכתבה: 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3659639,00.html




זוכרים מה היה כששר האוצר שטייניץ בזמנו עשה תקציב דו שנתי?

50 מיליארד שקלים של גירעוןץ


טכנית לשנת 2015 לא יהיה תקציב, וככה גם לא נדע מה המצב.

חשבתי שתוך 3 חודשים נדע מה יהיה עם כחלון.
עם התרגיל החדש הזה - לא ניתן לדעת בדיוק למה לצפות, הכל פתוח, כל עוד אין תקציב - אין ממש בעיה.
הנתון שמעניין אותי היא - מה יהיה עומק הגירעון בסוף השנה?

ידעתי שיצטרכו לתת כסף לשכבות החלשות וחשבתי שהעלאת שכר המינימום תספיק -  לא ציפיתי ל 5 מיליארד, ולא ציפיתי לחלוקה מידית - לפי שעה קשה לי לומר מה הצעד הבא - זה ממשלת קרקס אמתית.

בעבר קניתי את הרעיון של "קיצוני" אבל חלוקת כספים של כ 5 מיליארד - זה קצת יותר מדי קיצוני בשבילי ולצערי זו המציאות.
אני צריך לחשב נתונים מחדש - אולם העלאת המדד ב 2015 מובטחת!
וגם העלאת מסים - שתהיה רק בשנה הבאה - אחרי אישור התקציב.

זה מוביל אותנו לבזבוז של חצי שנה נוספת לאחר הבחירות המיותרות.
האם כחלון באמת יכול להתמודד עם כל הבלגן הזה?





יום רביעי, 13 במאי 2015

Image result for THE MARKER

פרשנותנלחמים בכחלון: האנשים שיעשו הכל כדי שמחירי הדירות לא יירדו

אויבי השינוי אורבים לשר האוצר המיועד: קבלנים, אנשי נדל"ן, בנקים ובעלי דירות מגייסים את התקשורת להגנה על טובתם, על גבו של רוב הציבור

יום שבת, 9 במאי 2015

מכתבי קוראים





תקשורת המיינסטרים רק התחילה לדבר 

על נושאים שכבר נידונו כאן מזמן:


"לא רק בישראל היה 'הייפ' של כסף קל, אלא גם במדינות כמו גרמניה, ספרד ובריטניה - וזה יצר שוק בינלאומי גדול של ביקוש לנדל"ן", אומר נציג של חברה ישראלית גדולה הפעילה במזרח אירופה. "אחרי המשבר, כל החברות והקרנות הזרות ברחו ממזרח אירופה, וכוח הקנייה של האזרחים במדינות האלה פשוט לא היה גדול מספיק כדי לקנות את הנדל"ן שהציעו הזרים. כך נוצר מצב שבו יש הרבה קרקעות ודירות, ואין מי שיקנה. זה קצת מזכיר את מה שקורה עכשיו בשוק הנדל"ן בישראל. אתה יכול להגיד — 'מי האידיוט שקנה קרקע באיזה חור בבולגריה או ברומניה', אבל באותה מידה אפשר לשאול מי האידיוט שזורק מיליונים על דירה בתל אביב. המחיר נכון לעכשיו, ובעוד חמש שנים עשוי להיראות מופרך. זאת ההוכחה לכך שלא תמיד נדל"ן עולה".


http://www.themarker.com/markerweek/1.2631835




גביית מס שבח מדירות

אבל כחלון מבין היטב שהוא הציב, גם אם בעקיפין, יעד מרכזי לקדנציה שלו - הוזלת מחירי הדיור. הוא יכול לעשות אלף ואחד דברים מוצלחים במשרד האוצר, אבל אם מחירי הדיור ימשיכו להתנפח או אפילו יישארו סטטיים בסוף הקדנציה שלו באוצר - זה מה שיזכור לו הציבור. בועת מחירי הדיור היא הרי הבעיה מס' 1 במשק, היא המנוע של הרחבת הפערים בחברה הישראלית, היא זו שיוצרת אשליה של עושר אצל בעלי הדירות שבבעלותן דירה אחת, היא זו שמשעבדת דור שלם למשכנתאות זולות לכאורה, שהריבית בהן ירדה לשפל היסטורי, בלי שהם מבינים אילו סיכונים הם מקבלים על עצמם.

ועם זאת ולמרות הכול, ירידת מחירי הדיור לא ממש תלויה בכחלון, או בכל פוליטיקאי אחר. זה לא סוד גדול לקוראי הטור הזה: הריבית האפסית, הריבית הריאלית השלילית, זו שהונהגה לאורך שנים רבות, לא רק בישראל, עיוותה את מחירי הנכסים. גם באוצר וגם בבנק ישראל מבינים זאת, למרות הניסיונות להדחיק את האמת הזאת, במיוחד בבנק ישראל. ריבית שלילית היא הדלק וסם החיים של כל בועת נכסים. כל שוק חם - בין אם בנדל"ן ובין אם במניות או באג"ח - צומח על המצע הפורה של ריבית ריאלית שלילית.

עורק החיים של שוק חם הוא כסף שמחולק בזיל הזול, כסף שמחולק ללווים בריביות רצפתיות, וכשיש מימון נגיש ותמחור סיכונים לא ראוי, זה מושך עוד ועוד כסף זול למערכת, מאיץ את עליית המחירים, יוצר אופוריה ונוטע אשליות שהפעם זה שונה, או שהמחירים ימשיכו לעלות לנצח נצחים, או שאין אלטרנטיבות, או שהדירות תמיד עולות - כל אותן אמירות האופייניות לאופוריה חסרת גבולות בשווקים, שמתנפצות דרך קבע, כי דרכם של סיכונים היא להתממש בנקודה מסוימת, בעוצמה מסוימת ובעיתוי שאיש אינו יכול לצפות 

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001034579


עליית המחירים הפכה את השגת ההון העצמי הראשוני לדירה, לאתגר. את המשוכה גבוהה הזו מטשטשות חברות הבנייה בעזרת מבצעי מימון, שלמעשה מקלים עליהן למכור את הפרויקטים בשלבים מוקדמים. בין אפשרויות המימון: "משכנתא עלינו" (סיוע בתשלום המשכנתא במשך שנתיים), "הלוואת בלון" (הלוואת גישור שמוחזרת במלואה בתום התקופה), ופריסת תשלומים 80/20 (שלמו 20% היום ואת היתר לקראת הכניסה לבית). נשמע נהדר? אלא שהכלל שאין מתנות חינם תופס גם כאן. הכל מגולם במחיר הדירה. חשוב לשים לב שגם אם ההלוואה אינה נושאת ריבית, היא כמעט תמיד צמודה למדד תשומות הבנייה.

יריד המכירות עצמו הפך בשנים האחרונות לאירוע שמפעיל על הלקוח מכבש שיווקי אדיר באמצעות יצירת היסטריה. בדוכנים הרועשים ובשיחות השקטות בחדרים צדדיים אנשי השיווק לא מסתפקים בתיאור מעלותיו של הפרויקט, אלא יוצאים מעורם כדי לטעת בלקוח את התחושה שהם אינם עומדים בגל הביקושים, ושהוא עומד לפספס את עסקת חייו. המסר הוא שמדובר בזכייה נדירה בלוטו, ולא בעסקה משעבדת שהלקוח משלם עליה ממיטב כספו. רוכש שהתעניין ב"זכות לדירה", או למעשה במגרש בשכונה חדשה בתל אביב באזור שדה דב, מדווח כי כשהגיע למשרד המכירות, הוכנס אחר כבוד לחדר אינטימי וסגור. לאחר שהוסברה לו העסקה, הוא התבקש להתקשר לאשתו ולבקש את אישורה לחתימה. אחר כך דחק בו איש המכירות לסור לחדרו של עורך הדין ולחתום על חוזה הרכישה; כשסירב, הוצעה לו הנחה של 100 אלף שקל. לאורך כל הפגישה התחמק איש המכירות מבקשתו לחשוב על העסקה ולחזור עם תשובה מאוחר יותר, והדגיש "שלא תהיה הזדמנות שנייה".

יריד דירות. הגרלות ותשלום "דמי רצינות"
יריד דירות. הגרלות ותשלום "דמי רצינות"                                           צילום: עמית שעל

http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3658300,00.html



יום חמישי, 7 במאי 2015

כיצד מטפלים מהר במדד שלילי?

הדרך הכי אפקטיבית לטפל במדד, היא כמובן להזרים כסף כדי שהאנשים יוכלו לקנות מוצרים.
האמת ששכר המינימום שמגיע בצורה מדורגת כנראה לא ממש עושה את העבודה, ולמה אני אומר את זה?
בגלל הנתונים הבאים:
 ()
מתוך הכתבה של YNET

יזריקו לציבור כ 5 מיליארד שקלים על חשבון הברון, ואם אמרתי שהכסף לא מחלחל מטה, אז הנה כסף שנכנס הישר מלמטה - אני לא רוצה לשאול מאיפה הכסף ואני לא טוען שלא מגיע "לאנשים השקופים" להרגיש קצת את "השגשוג הכלכלי" שתקף את מדינת ישראל בשנים האחרונות.
בהנחה שההסכמים האלה הם עובדה גמורה והממשלה אכן תחזיק מעמד יותר מחודש, מה שצריך לעניין את האנשים בארץ זו השאלה הפשוטה הבאה: לאן מתקדמים מכאן?

בהנחה שהכסף הזה בא על חשבון הגירעון שכנראה יגיע ל 5.1 מיליארד (במקרה הטוב) 
ובהנחה שמישהו אמור לשלם על זה.
אני סבור שתגיע העלאת מסים נוספת - שוב אין לי בעיה עם העזרה לאנשים, יש לי בעיה עם הדרך.

הרעיון המרכזי בתרגיל המספרי שסידרו לנו כאן, הוא שאנחנו מייצרים פה מעיין צמיחה בעזרת חוב (גירעון) והכי יפה זה שכולם משלמים על זה בעזרת - עוד מסים, אין לי ספק שזה יעבוד לתקופה קצרה אבל זה לא פתרון לשום בעיה - זה אפילו לא פלסטר -  זו דרך בטוחה לאבד את הראש:
אם נמשיך לחלק כסף - אנשים אכן יקנו יותר, הם יהיו יותר ויותר תלויים בכסף שמחלקים להם, ומכיוון שהצריכה אמורה לגדול כל הזמן, הנזקקים יצטרכו לקבל עוד ועוד כסף כדי לקנות יותר, וכך הגירעון יגדל עוד ועוד ביחד עם עול המסים.
 
אולי זה באמת צדק חברתי - לקחת מאלה שיש להם ולתת לאלה שאין להם - די פשוט!
ואם זה צדק חברתי, אז למה אני לא מפרגן?

אני לא ממש מפרגן כי בדרך הזו אפשר להביא יותר אנשים למצב של נזקקות, והעזרה בעצם הופכת לפגיעה בשכבות נוספות - עד למצב האבסורדי של - אין עם מי לעזור.

ואם מדברים על פתרון תקציבי - אז מאיפה יגיע התקציב לטיפול בבעיות הדיור?
תמיד אפשר להעלות מסים - אבל יש נקודה מסוימת שזה מפסיק להיות אפקטיבי:
זו הנקודה שאנשים מתחילים להתגונן בפני מסים - והמדינה בעצם חייבת מיליארדים של החזרי מס!

לסיכום: הנה התשובה על כיצד "מטפלים" מהר במדד שלילי
מה שאני לא יודע זה איך מטפלים בבעיות שפתרון זה מייצר!
































יום ראשון, 3 במאי 2015

Image result for THE MARKERכאב הראש של נתניהו וכחלון: גירעון צפוי של 51 מיליארד שקל ב-2016

נתניהו וכחלון יצטרכו להחליט אם להעלות מסים, לקצץ בתקציבי המשרדים האזרחיים, להעלות את יעד הגירעון - או לדחות חלק ניכר מדרישות מערכת הביטחון.

גירעון בתקציב המדינה ב–2016, שהיה אמור להיות 27.5 מיליארד שקל לפי החישובים המוקדמים של אגף התקציבים באוצר (יעד גירעון של 2.5% תוצר), צפוי לגדול ב–23.6 מיליארד שקל. זאת, בשל הבטחות קואליציוניות בהיקף של 10 מיליארד שקל, חיסול הגירעון המבני בתקציב השנה הבאה בעלות של 8 מיליארד שקל, ודרישות מערכת הביטחון לתוספת של 5.6 מיליארד שקל בתקציב 2015. כך, סך הגירעון שעמו יידרשו להתמודד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר המיועד, משה כחלון, הממשלה והקואליציה החדשות, מגיע בחישוב שמרני ל–51.1 מיליארד שקל - קצת פחות מ–5% תוצר.

להמשך קריאת הכתבה: http://www.themarker.com/news/1.2627122

בבקשה ספרו לי משהו חדש!!??:


עכשיו שאני מסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית אני רואה שבעצם אני אדם מאוד מאמין:
אני מאוד מאמין שבממשלה חושבים שהעם מורכב מקבוצה של מפגרים! (וסליחה אם פגעתי במישהו)

כולם כאן יודעים שאני לא החבר הכי טוב של ביבי, אבל בנאדם אם אין לך כסף בקופה אז, על חשבון מי בדיוק, אתה מחלק אותו?

רק בשביל שלא יגידו שאני כבר לא קיצוני - לדעתי אם מדברים על 50 מיליארד גירעון, אז המצב יותר גרוע מכך!

ברור לכולנו כאן וגם ליושב ראש כולנו שם, שאת הגירעון הזה צריך לאזן עם מסים - אז מדוע הוא מסכים לשבת בממשלה שמעלה מסים כל שנתיים? ועם אותה הסיבה בכל פעם? (גירעון)
הוא לא מבין שהוא נכנס למלכודת?

יש מה שנקרא (Force Majeure) בעברית זה כוח עליון - אלה כל הדברים הקשים שמתרחשים בזמן שאתה מתכנן ומבצע את המהלכים שלך - אלה מצבים של אין ברירה! מצבים בהם חייבם להשתמש גם במה שאין כדי להיחלץ מהסכנה, אבל - וזה אבל גדול - כאשר אתה מתנהג כך ביומיום, מה תעשה במצבים של כוח עליון?
במה תשתמש?
מה יהיה אם באמת תפרוץ מלחמה, רעידת אדמה או פיצוץ בועה שיביאו למיתון? - ביבי לא יכול למנוע את התסריט הזה ולכן זה לא אחראי להתנהג כפי שהוא מתנהג, כשאין כסף - לא מבזבזים על מה שלא מכניס כסף!
אני לרגע לא מנסה לומר שצריך להשאיר את האנשים רעבים - הפוך!! צריך להשקיע משאבים בכדי לגרום לכך שתהיה להם עבודה ושהם יוכלו לצאת ולעבוד ולהרוויח, אני בעד להשקיע באנשים יצרניים ולא בגלידת פיסטוק! או למען הישרדות פוליטית!

לסיכום: הנה לכם עוד סממן אשר מבשר על הבאות - אנחנו באמצע שנת 2015, בלי ממשלה, בלי תקציב ועם גרעון שמצביע על העלאת מסים, ברור שגרעון בגודל כזה הוא תחליף למילה מיתון - אבל גרעון, בשונה ממיתון, מאפשר לחברה למעלה להמשיך לחגוג על חשבון משלמי המסים.

אני מקווה שלפחות חלק מהאזרחים לא יישארו אדישים לנוכח המצב!

יום שישי, 1 במאי 2015

כחלון מתחייב: נעלה ל-20%-25% את מס הרכישה על דירות להשקעה
במסגרת הסכם קואליציוני בין הליכוד למפלגת כולנו, התחייבו הצדדים להעלות את מס הרכישה מ-5%-10% ל-20%-25%. עוד הוסכם שהחברות המשכנות של משרד הבינוי יבנו כל שנה 700 דירות ציבוריות חדשות וכן על שיווק מסיבי של קרקעות במחיר מוזל לקבלנים, בדומה לשיטת "מחיר למשתכן"

במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגת כולנו בראשות משה כחלון, התחייבו הצדדים למספר צעדים בתחום הדיור. בין היתר, התחייבו המפלגות להעלות את מס הרכישה על דירות להשקעה בשיעור ניכר, בין 20% ל-25%. העלאת המס תהיה מהשקל הראשון. כיום, עומד מס הרכישה על דירות להשקעה על 5%-10%.

להמשך קריאה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4652503,00.html

הכל תלוי בנקודת המבט:
ניתנה כאן הבטחה מאוד חשובה אשר גוררת ותגרור אחריה לא מעט התבטאויות מאוד מגוונות, כמובן שבתור אחד מהאנשים שמחכה למחירים ראליים בארץ אני מברך על הצעד הזה ומקווה שכחלון לא רק מדבר אלא גם יבצע (לפחות העבר של כחלון הוכיח שהוא יודע לבצע!) הגדלת המס על משקיעים אכן תוריד את הכדאיות (הנמוכה גם כך) לרכישת דירה להשקעה, וכמובן תוריד את מחירי הנדל"ן דבר אשר ימנע ממשקיע בר דעת להיכנס לשוק.
למי שזוכר את הכללים למשקיע  - זו נקודה מאוד חשובה!
לכן מנקודת המבט שלי ושל אנשים נוספים כאן באתר וצעירים רבים בארץ, אשר רוצים לקנות דירה למגורים, זו החלטה חיובית מאוד, אולם לא כך הדבר מנקודת המבט של מנפחי ושומרי הבועה - לדוגמה: 
קרנית פולג, תפקידה של קרנית פולג הוא לשמור על מדד עולה, והורדת מחירי הדיור "תפריע" לנגידה לבצע את תפקידה, חלק מכם וודאי זוכרים שהשר לשעבר אטיאס בא עם תכנית להורדת מחירי הדיור - סטנלי פישר (הנגיד הקודם) אשר הריח את הסכנה מיהר "לברוח" מהארץ.
הבנקים: איזה כאב ראש יהיה לבנקים אם מחירי הדיור יתחילו לרדת - מה קורה אם הירידות ימשיכו אל מעבר ל 25 אחוזים? מי באמת יכול להבטיח שהמחירים יעצרו לאחר הירידה הראשונה? יבגני אמר בזמנו שמהלך כזה יהיה קשה ביותר בתנאי מעבדה, וכשמדובר בשוק חופשי זה כאוס מוחלט! 
השאלה שנשאלת היא איך מגנים על אלה שלקחו משכנתה של מיליון וערך הבית שלהם ירד למיליון שקלים או מתחת? הבנקים כאמור הם לא מוסדות צדקה אלא גוף פיננסי.
ילדי האוצר: זה שם שאני מאוד אוהב, בעבר לפיד נלחם בילדי האוצר ולכן חיבבתי את הבחור, מה יעשה כחלון אם החברה באוצר יתחילו להתקומם נגד מהלכים אשר לדעתם יגרמו לכלכלה לדעוך? זה עוד רעש למערכת שאני מניח שיגיע.
הקבלנים: הרבה קבלנים לא מצליחים לשחות מחוץ למים, עם נדל"ן במחירי בועה ויש כרגע פשיטת רגל של רבים מהם, לא שאני מצדיק אותם, ברור שיש משהו ממש לא בסדר שם - אבל אני לא כאן כדי לסייע להם בניהול, אני רק אומר שירידת המחירים תתקע חלק מהם עם סחורה והם יצטרכו להרוויח עוד פחות - אני לא בטוח שכולם חישבו את ההוצאות שלהם בהתאם ואנחנו נהיה עדים לפשיטות רגל נוספות.

בכל הסלט הזה יש ויהיו הרבה פרמטרים שלא ציפו להם ואנחנו צריכים לחשוב מה יעשה כל אחד מהצדדים כדי להתמודד, מה תעשה הנגידה כדי למנוע מדד שלילי? או מה יעשו הבנקים ואיך זה ישפיע על השוק או על הכסף שלנו?

דעה אישית,
אני חושב שכחלון מחובר לאנשים מאוד חזקים במשק - מחובר חזק! ואני בטוח שהאנשים החזקים במשק מבינים את המצב הבעייתי - שלא יכול להימשך - ומצד שני מאוד מעוניינים להישאר חזקים!!!
לדעתי הפתרון יבוא בצורה של הפחתת הכוח לאלה שלא מקושרים לכחלון - והרבה קבלנים קטנים יאבדו כאן את התחתונים! ומצד שני הרבה גדולים ומקושרים, ייצרו את מה שצריך כדי להוריד את השוק לנקודה מסוימת אפשרית מבחינת הבנקים והכלכלה, נראה לי שהם ינסו לייצב מחירים במיליון שקלים - וזה מה שאני חושב - לא מה שאני רוצה!!!!
מכיוון שאנחנו בישראל וזו מדינה קטנה קל יותר לשלוט בשוק אולם מכיוון שהמבצעים בשטח בד"כ עושים טעויות קשות, אפשר לצפות שיהיה מעניין - אנחנו נכנסים כאן למשחק חדש שטרם היה באף מקום בעולם. זה מה שנקרא "הראש הישראלי", עם תכנון חריף ביותר וגימור בינוני עד מאכזב!

יום חמישי, 30 באפריל 2015

ההקלה הכמותית עובדת: נעצרו הירידות במדד המחירים לצרכן באירופה

לראשונה מאז חודש דצמבר, מדד המחירים לצרכן חדל מלרדת והתייצב על 0%, בכך הופגו החששות מפני דפלציה; מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי באירופה: "די ברור כי העמדה שלנו לגבי המדיניות המוניטארית אפשרה לנו לחמוק מסכנה זו"


לראשונה מאז חודש דצמבר, מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל חדל מלרדת והתייצב על 0%. בכך הופגו חששות בדבר האפשרות לדפלציה בגוש היורו ועצירת ההתאוששות הכלכלית השברירית.

על פי נתוני יורוסטאט, סוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, המחירים לצרכן נותרו ללא שינוי לעומת אותה התקופה אשתקד ורשמו ירידה בכל חודש מאז דצמבר. הנפילה במחירים האיצה את החלטת הבנק המרכז של אירופה להשיק את תוכנית ההקלה הכמותית שבמסגרתה ירכוש הבנק בעיקר אג"ח ריבוניות בהיקף של למעלה מ-1.1 טריליון דולר עד ספטמבר 2016.


להמשך קריאת הכתבה: http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3658094,00.html

דברים אלה מוצגים כאן רק לחזק את הכתבות הקודמות!

המטרה היא לא הורדת מחירים אלא שמירה על "יציבות" - יציבות זה אומר שאתם צריכים לבזבז יותר ולקנות יותר ביוקר.
מי שמשלם מחיר יותר כבד על היציבות הזו הם החוסכים עקב ירידת ערך הכסף.
לכן אני חושב, שנכון יהיה אם כל אחד כאן ידאג להגן על מה שכבר יש לו.

מדד המחירים לצרכן ירד - והשר בנט התגאה לפני הבחירות שהוא האחראי לירידות המחירים, אני די מעריך את בנט, אבל אני לא חושב שהוא הגורם במקרה הזה, התוצאה כמובן לא איחרה לבוא בתור הורדת הריבית.
לא ניתן להוריד את הריבית עוד ועוד מבלי להיכנס לתחום הריבית השלילית - זה כבר חשבון פשוט באמת!
הרחבה כמותית או ריבית שלילית - תקראו לזה איך שאתם רוצים, לחסכונות שלכם זה רע!

לא מכיר ביטקון ולכן אני לא ממליץ - למי שיש נתונים, הסבר מעמיק יתקבל בברכה.
בורסה - לא התחום החזק שלי.
מי שיכול לרכוש דירה להשקעה טובה בחו"ל מה טוב (בבקשה להשתמש בטיפים שנתתי בכתבה מתאריך 26 באפריל)
לקנות מטבע זר באמת כל אחד יכול.

בהצלחה לכולם...