יום שני, 8 בפברואר 2016

שימו לב למשחקי ההטעיה שיש בתקשורת,
קשה להסתיר את המצב - כתבה מאוד "מעודנת" לדעתי, אבל שווה התייחסות:

Image result for ynet
"גם זה קרה: באילו ערים ירדו מחירי הדירות?
אי אפשר להתעלם מהזינוק במחירי הדירות בישראל, אך על הדרך נרשמו גם ירידות: לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בגבעתיים ורמת השרון צנחו המחירים ב-9% ו-13% בהתאמה, והוזלות נרשמו גם בזיכרון יעקב. איפה נמצאת העיר שלכם ברשימה - והיכן נרשמו עליות? צפו בטבלה המלאה"

דוחות רבים פורסמו בשבועות האחרונים לגבי זינוק מחירי הדירות בישראל בשנה החולפת , אך מבדיקת ynet עולה כי ישנם כמה יישובים שבהם חלו ירידות מחירים ב-2015 לעומת 2014.זאת לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון שפורסמו באתר המשרד בימים האחרונים לגבי שיעור העלייה והירידה של מחירי דירות חדשות ויד שנייה אשתקד. חשוב לציין שחלק מהיישובים הם קטנים או מחוץ לגבולות הקו הירוק, וחלקם רשמו ירידות מחירים לאחר עלייה משמעותית ב-2014.

אז באילו ערים מדובר? אחת הערים המסקרנות בלוח הנתונים של משרד הבינוי והשיכון היא גבעתיים: בשנת 2015 ירדו מחירי הדירות החדשות ומיד שנייה בעיר ב-9% לעומת 2014 - מכ-1.66 מיליון שקל לכ-1.5 מיליון שקל. בשנת 2014 חלה עלייה מתונה יחסית של 2.2%, אולם ב-2013 חל גידול של 11% במחירי הדירות. בשנה זו עלתה דירה ממוצעת בעיר כ-1.62 מיליון שקל.
 ()

להמשך קריאת הכתבה לחץ כאן

יום חמישי, 4 בפברואר 2016

מיהו יזם הנדל"ן הבכיר שהציע טובות הנאה לכתב הכלכלי של חדשות 10 ולאנשי ציבור נוספים?
מתן חודורוב חשף אתמול בפוסט חריג בעמוד הפייסבוק שלו כי הציעו לו ולאנשי ציבור נוספים טובות הנאה בתמורה לקידום מוצר פיננסי

מי מנסה לשחד את הכתב הכלכלי של חדשות 10 מתן חודורוב?

אתמול בערב פירסם חודורוב פוסט חריג בעמוד הרשמי שלו בפייסבוק וסיפר כי יזם נדל"ן בכיר ומוכר הציע לו טובת הונאה בתמורה לקידום מוצר פיננסי חדש בכתבות שלו בחדשות 10 ובעמוד הפייסבוק שלו. חודורוב כתב כי הוא הקליט את שיחות הטלפון עם היזם - ואף נפגש עמו ותיעד את הצעותיו במצלמה נסתרת - וכי החומרים שנאספו ייחשפו לשידור בחדשות 10 בזמן הקרוב. 

לכתבה המלא בTHEMARKER לחץ כאן

יום שני, 1 בפברואר 2016

מלחמת המטבעות
Image result for ‫מלחמת המטבעות‬‎

לאחרונה אנחנו עדים למלחמה אמתית אשר לדעתי תסחף את ישראל לנקודה שבה בנק ישראל יהיה חייב להדפיס הרבה יותר כספים (או להוריד את הריבית), מכיוון שלא ניתן להוריד את הריבית בישראל, ב"י יאלץ להגביר את קצב רכישת הדולרים או "יצור השקלים".

הכל התחיל עם דוחות מצד האיחוד האירופי על מצב הנדל"ן שלנו ומצב העוני אשר הראה מגמה שונה מכל מדינות הגוש:

"ה-OECD: ישראל בולטת לרעה בזינוק מחירי הדירות, מחירי המזון, העוני ורמת החינוך הגרועה" - לכתבה המלאה לחץ כאן

 מחירי הדיור ביחס לשכר הממוצע. מקור OECD
אבל למה להסתפק באירופה, גם בייחס לבועה בארה"ב אנחנו נמצאים בסטייה מטורפת:
הזינוק במחירי הדירות בישראל

המתקפה על תודעת הציבור בישראל לא עצרה שם, ביפן הורידו את הריבית:

"הריבית השלילית ביפן - עליית מדרגה במלחמת המטבעות בעולם"

האנליסטים מתייחסים להחלטה המפתיעה של הבנק המרכזי היפני להוריד את הריבית למינוס 0.1%: מזרחי טפחות: "מלחמת המטבעות אינה עומדת בפני סיום" 

לכתבה המלאה לחץ כאן

כל הנתונים הללו באים בנקודה שבה שער הדולר ממשיך לעלות בעולם במקביל לירידה קטנה אל מול השקל המתחזק, זה לא שהכלכלה שלנו פורחת אלא שאנחנו מפסידים במלחמת המטבעות:
הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, רפי גוזלן, כותב כי המדיניות של יפן ואירופה תקשה על בנק ישראל לשמור על שקל חזק: "החלטת הריבית בסוף מרץ תהיה מעניינת מאוד" 

 

לכתבה המלאה לחץ כאן

כמובן שאני לא יכול להמליץ על בריחה המונית מהשקל אבל אני לא מאמין שבנק ישראל יישאר אדיש וייתן לשקל לנסוק ולכלכלת ישראל לטבוע סופית עם קריסת הייצוא - ריבית שלילית לא תהיה בישראל, כי לדעתי אנחנו לא מוכנים לכך, הורדה של 0.1% לא תביא לשום שינוי אמיתי, זה אפילו לא כוסות רוח למת וגם אם הריבית במשק תרד, זה אומר שהמשק נמצא במצב ממש מסוכן - והבנקים יצטרכו לגלם את הסיכון בריביות גבוהות יותר.
לדעתי בנק ישראל פשוט "ידפיס" עוד שקלים ויקנה עוד דולרים - אין הרבה אופציות נוספות.
על כל ירידה של 0.1 בייחס דולר שקל - בנק ישראל מפסיד יותר כ 10 מליארד שקלים - וזה ממש לא אופציה!

אנחנו נמצאים עם אג"חים מנופחים מאוד, בורסה יקרה מדי, ובועת נדל"ן שעושה היסטוריה עולמית, במקביל לעוני הולך וגובר - מי שחושב שאנחנו מנצחים את העולם כלכלית בגלל השקל החזק, טועה בגדול.

במידה והריבית בארץ תגיע לרמה שלילית - הבנקים יכנסו למצב מסוכן מאוד, כי אנשים יוציאו את הכסף מהבנקים - ויקנו דולרים, אני לא מאמין שאנשים התרגלו לריבית 0 ואני בטוח שהם לא יצאו "פריירים" עם ריבית שלילית.
אופציה נוספת היא שהבנקים יצטרכו לספוג את הריבית השלילית - כדי למנוע בריחת לקוחות, וזה גם כן מצב איום ונורא מבחינתם!

ישראל נמצאת בפתחו של משבר אפשרי, בלי יכולת תמרון כלכלית, ועם שלל בועות ענק, זה לא יגמר טוב.
המשקיעים עוזבים את הארץ ואני מניח שזה זמן טוב להתעורר ולעשות משהו מועיל כידי לא להיפגע מהפיצוצים.


יום ראשון, 24 בינואר 2016

Image result for ‫הכלכלה האמיתית‬‎

בנק ישראל חסר אונים: מודה שמשבר בנדלן הוא בלתי נמנע
מאת: ערן הילדסהיים
בנק ישראל ממשיך להסתבך: בדוח חדש שפרסם השבוע הוא מזהיר מפני המשך יישום מדיניות הריבית הנמוכה שלו, אך 
בו זמנית מודה שאם ישנה אותה יגרום למשבר גדול.  


בנק ישראל עומד חסר אונים אל מול הפרדוקס הגדול של השיטה הכלכלית אותה הוא מוביל. שיטה שמצד אחד מחייבת ניפוח בועת אשראי כדי לשמר את הצמיחה, אבל מצד שני אין בה שום מנגנון שמאפשר להוציא את האויר מאותה בועה מבלי לגרום למשבר. כך נוצר מצב שבנק ישראל מנפח את הבועה ומזהיר ממנה בו זמנית. את הבלבול הגדול בו נמצא הבנק בימים אלה, ניתן למצא בתוך שני דוחות שפרסם בהפרש של פחות מחודש.  

חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה דו"ח ערב תחילת שנת 2016,  שבו הם מציינים את מדיניות הריבית הנמוכה של פלוג ופישר כסיבה להתפתחות בועת הנדלן בישראל. בהמשך הדו"ח משבחים בבנק את מדיניות זו. בזכות כך, נכתב, ישראל הצליחה להחלץ מהמשבר העולמי ולשמור על יציבות כלכלית. 

בדו"ח היציבות הפיננסית, שפורסם השבוע, הבנק כבר משנה את הטון. בנק ישראל מגלה לנו שהמדיניות הזו היא לא יותר מחרב פיפיות או תרופת הרגעה זמנית עם הרבה תופעות לוואי קשות. כך נכתב בדו"ח:  "המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנובע מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים, שיצרה סיכונים".

כלומר בנק ישראל אומר שהמשק לא יוכל לעמוד תחת מדיניות ריבית נמוכה לאורך זמן. ההגיון אומר לפיכך, שכל שנותר לבנק ישראל הוא להעלות את הריבית כדי להפחית בסיכונים - אלא ששימו לב מה נכתב בהמשך אותו דו"ח לגבי האפשרות הזו: "הסיכונים עלולים להתממש אם הריבית תעלה". 
בהמשך הדו"ח הבנק מפרט את הסיכונים ומבהיר כי מדובר בסכנה של ממש: "החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון משמעותי. זאת מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים לענף הבינוי והנדל"ן, וכן למשכנתאות בהיקפים ניכרים. זעזוע שיוביל לעליית הריבית או לפגיעה בהכנסות הלווים עלול לפגוע בבנקים החשופים ללווים אלו. אם תרחיש כזה יוביל גם לירידה חדה של מחירי הדירות, השפעתו על יציבות הבנקים תתעצם, בשל הפגיעה בביטחונות שבידיהם".

למעשה בנק ישראל מודה שהוא בבעיה. המשך מדיניות הריבית הנמוכה שלו תדלק עוד יותר את בועת הנדלן העצומה גם כך (ע"פ הנתונים בדו"ח - מחירי הדיור כבר הכפילו עצמם משנת 2007), מה שיגביר עוד יותר את הסיכונים למערכת. מצד שני הוא מודה שאם ינסה לשנות את אותה מדיניות אז הסיכונים יתממשו. מלכוד 22 של ממש. 

בשורה התחתונה על פי גרסת בנק ישראל, משבר גדול זו לא שאלה של אם אלא שאלה של מתי, וככל שהוא יתרחש יותר רחוק כך הנפילה תהיה יותר קשה. מה שבטוח שכל נגיד ינסה לדחות את אותו משבר למשמרת הבאה.
לידיעת לוקחי משכנתאות "עדלאידע".

יום שלישי, 19 בינואר 2016

Image result for ynet
תרחיש אימה: מחירי הדירות ייחתכו ב-30%, המשכנתאות יזנקו באלפי שקלים
"בעלי המשכנתאות יספגו עלייה של אלפי שקלים בתשלום השנתי שלהם", מעריכה ד"ר רחל שיינין בעקבות אזהרת בנק ישראל מפני חשיפת המוסדות הפיננסים למחירי הדיור הגבוהים. ומי לא ייפגע? הבנקים שיישמרו על יציבותם. מתי נרגיש את ירידת המחירים? צפו בראיון באולפן ynet
אטילה שומפלביפורסם:  19.01.16 , 10:56
האם מי שרכש דירה בשנים האחרונות צפוי להיפגע? ד"ר רחל שיינין (מודלים שוקי הון) התייחסה לאזהרת בנק ישראל מאתמול (ב') מפני חשיפת המוסדות הפיננסים למחירי הדיור הגבוהים. לדבריה בעלי המשכנתאות צפויים לספוג עלייה של כמה אלפי שקלים בהוצאה השנתית שלהם. "סביר שנראה בזמן הקרוב ירידה של 20-30% במחירי הדירות - מדובר במהלך סביר וצפוי, אשר תלוי רק בקצב בניית הדירות החדשות". צפו בראיון באולפן ynet:

"הבנקים אמנם חשופים למחירי הדיור ויושפעו מהם, אבל לא ברמה שתשפיע על היציבות הבסיסית שלהם", מסבירה ד"ר שיינין. "רווחיות הבנקים בהחלט יכולה לרדת, אבל אין סיכוי לפגיעה ממשית בהם"
"החשיפה למחירי הדיור - סיכון משמעותי"
דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתי שפרסם בנק ישראל אתמול מזהיר מפני דהירת שוק הדיור. לפי הדו"ח, המוסדות הפיננסיים חשופים לסיכון של ירידות מחירים של הנכסים הפיננסיים ושל מחירי הדיור, בין היתר במקרה של עלייה חדה בריבית ובתשואות, בין אם היא תנבע מעלייה בפרמיית הסיכון ובין אם עליית התשואות תהיה מלווה בצמיחה חלשה ביחס להערכות הקודמות.

"החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור מהווה סיכון משמעותי", נכתב, "זאת מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים לענף הבינוי והנדל"ן, וכן למשכנתאות בהיקפים ניכרים. הסיכון שבחשיפה לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, וגם לאשראי הצרכני שלא לדיור, מתעצם בגלל המתאם הגבוה בין אשראים אלו".

"מחירי הדירות בישראל עלו בכ-100% מסוף 2007", נכתב בדוח, "העלייה של מחירי הדירות בשנים האחרונות עולה בקנה אחד עם הירידה בתשואות ארוכות הטווח, שכן התשואות מבעלות על נכס נדל"ן צריכה להידמות לתשואה מבעלות על נכס פיננסי אחר, בהתאם להבדלים בסיכון, כי מדובר באפיקי השקעה אלטרנטיביים".

ומעט הרגעה בדו"ח מגיעה מההערכה לפיה אם תימשך מגמת הגידול של היצע הדירות (עליית קצב התחלות הבנייה ב-2010 ל-40 אלף דירות בשנה ובאמצע 2013 יותר מ-45 אלף דירות בשנה), היא עשויה לתמוך בירידה של מחירי הדירות, ועלייה של היצע הדיור עשויה להביא גם לירידת מחירי השכירות.

יום ראשון, 17 בינואר 2016

לרכב על הנמר
מאת: יוספוס
תמונה מוטבעת 1
(גילוי נאות כי עסקינן בטיגריס)





בואו נסתכל על החדשות האחרונות בעולמינו, עושה הרושם שנכנסנו לתקופת ירידות בשווקי העולם (רק להבהיר, מחר בבוקר יכולה הבורסה לצאת למסע עליות אבל כרגע מוצ"ש dec-16-2016 אין זה נראה כך כלל ועיקר).

באדיבות האינטרנט הבאתי גרף המתאר את 50 השנים האחרונות למדד החשוב S&P500 המייצג את החברות הגדולות בארה"ב:

^SPX Chart

ע"פ הגרף אנחנו מזהים מגמה כללית כלפי מעלה ( Up trend ) כשב- 20 השנים האחרונות יש מהלכי גאות ושפל שלזמן קצר מוחקות תשואה של שנים במהלך קצר ביותר.

המהלכים הללו בד"כ מגיעים עם תגובות אנשי הכספים למהלך וזה קורה הרבה בד"כ כך: מסתכלים על מה החברה מוציאה כסף והרבה פעמים מה שלא מכניס כסף היום מקוצץ. הרבה פעמים המנכ"לים שואלים את עצמם האם החברה יכולה להסתדר עם 19,000 עובדים במקום 22,000 (והמשמעות היא הצדקת הבונוס במיליונים או עשרות מיליונים בשנה לכל אחד מחברי ההנהלה על חשבון אלפי עובדים שנשלחים הביתה) ואז מוצאים מאות ואלפי חברות סביב הגלובוס שבו זמנית שולחות הביתה עשרות מיליוני עובדים.

הנותרים עובדים קשה יותר עם רמיזה שעל כל אחד ואחת שיושב בתפקידו יש עשרות מועמדים מנוסים, טובים ובעיקר רעבים – מי שלא יתפקד כמו שצריך יוחלף מיידית ואז לך/כי תמצא/י עבודה אחרת – כשכל החברות פחות או יותר עוצרות גיוסים בו זמנית.

הכלכלה הפכה לגלובלית, משק כנפיים של פרפר בסין יכולה בתוך כמה חודשים לגרום לגשם של מכתבי פיטורין בפרברי ת"א.

לאחר שכתבנו את כל ההקדמה הזו איך זה נוגע לבועת הנדל"ן הישראלית?

לטעמי והבנתי, הדבר ממחיש את הסיכון הגדול שלוקחים בעיקר זוגות צעירים בתחילת דרכם. גם מי ששכרו המשפחתי 20,000 ₪ בחודש ועל בסיס ההנחה הזו הלכו מר וגברת ישראלי ורכשו דירת מגורים סטנדרטית לחלוטין ב- 1,500,000 ₪. תוך התחיבות לשלם 6,000 ₪ בחודש, מדי חודש לעשרות שנים, כשהם נוטלים חוב של 1,000,000 ₪ לאחר שהעבירו לטובת הרכישה כל הון שהיה להם: קרנות השתלמות, עזרה במאות אלפים מההורים, חסכונות.

הם כעת במצב של סיכון גבוה. בעידן שלאחר מושג הקביעות בישראל מי מהם יכול להיקרא למחרת ללשכת הבוס – לעבור שימוע קצרצר ולמצוא את עצמו ברחוב עם מכתב פיטורין. כמה חודשים ניתן לקבל דמי אבטלה ואז מגיע השלב בו לא אחת מוצאים את עצמם החייבים עם 1,000,000  חוב לבנק.  אם עד תחילת נפוח בועת הנדלן ~ 2008, עם 500,000  הון עצמי היו קונים 70% מעלות דירה במרכז הארץ. ודי היה בהון עצמי של 200,000 ₪ על מנת לקנות דירה בקלות יחסית עם משכנתה של כמה מאות אלפי ₪ (וזאת בלי לשדוד את דור ההורים שצריך להכין עצמו לפנסיה של שנים ארוכות יותר, בעיות בריאות, ולפעמים סבא וסבתא בשנות ה-90 לחייהם שיש לטפל בהם כאלו היו ילדים).

מי מהם שיפגר בתשלומים יכול מהר מאוד לגלות ש3-4-5% ריבית שהובטחו לו כנגד החוב הופכים מהר מאוד ל- +10% ריבית בשנה, פשוט כי הבנק יכול וזה עוד לצד מאות אלפי ₪ שעו"ד מטעם הבנק שינסה להכניס לחשבון.

הנפגעים נמצאים במצב כספי קשה והדבר האחרון שברצונם לשלם הוא שכר טרחה של עו"ד על מנת לחלץ עצמם מהבוץ. דור ההורים כבר נתן את כספו על מנת לאפשר לצעירים את הקנייה במחירים שערורייתיים, תוך סיכון גבוה ולסובבים אותם.

משפחה במצב כזה, משעבדת תשלום ל- 4 קירות סטנדרטים לחלוטין לעשרות שנים קדימה – זו משפחה שתוציא פחות כסף לחינוך לילדים, פחות שירותים לספקים שונים במשק כך שהמשק נחנק – מבצעי סוף העונה המוקדמים בחנויות ההנעלה וההלבשה אומרים את האמת על כמה כסף הצבור מוציא. כשזה קורה, גם חנות הנעלים, חנות הספרים, רשת השווק, המסעדה שולחים הביתה חלק מהעובדים הביתה שגם הם בתורם מקטינים צריכה. מעניין יהיה לראות מתי עוסקים זעירים בקניונים יגיעו למסקנה שעדיף להם לוותר על השכירות היקרה בקניון לטובת החנות השכונתית הזולה שאם תציעה שירות הוגן ומוצרים במחירים סבירים על מנת להרגיל ציבור לקוחות מקומי לקנות מהם.

אם נשווה זאת לשוק ההון, מי שלקח 500,000 ₪ והשקיע אותם בבורסה ורואה את ההשקעה יורדת ל- 250,000 ₪ אבל סביר להניח שיראה את ה- 500 ויותר בתוך כמה שנים כשיגיע מהלך עליות בבורסה. מי שקנה מניות לרב קנה זאת מכספו ללא מינוף.

ברמת המחירים דהיום, לקנות דירה סטנדרטית מחייב לקיחת מינוף (הלוואה). כעת נניח כי מגיע גל של ירידות מחירים. דירה שנרכשה על בסיס 500,000 הון עצמי וחוב של 1,000,000 ₪ משכנתה המלווה במשכון הנכס – כעת נניח כי מחיר הדירה יורד ב- 40% בהנחה שבמהלך הירידות הלווים פרעו חלק מהחוב הם נמצאים במצב מאוד מסוכן – יש להם 900,000 ₪ נכס אל מול הלוואה של 900,000 ₪. לבנק יש את כל הסיבות לדרוש בטחונות נוספים טרם הרעה נוספת במצבם – לבנק לא אכפת אם תאלצו למכור את הדירה ולהישאר חסרי כל העיקר שכספי הבנק יוחזרו.

אבל, מאיפה יבואו הביטחונות הנוספים? הרי כל מה שהיה לאותו זוג צעיר שולם כמקדמה, העזרה מההורים כבר נוצלה, הסכומים בקרנות ההשתלמות לא משמעותיים, לזוג שחי משכר של 20,000 ₪ כרווקים מוצא את עצמו עם 3 ילדים בני שנה עד חמש שנים, כשעלות הפעוטונים + הצהרונים 7000 ₪ בחודש. אחד או אחת מבני הזוג יורדת לחצי משרה על מנת להפחית את ההוצאה ואז הקרירה שלו (ולא אחת בעיקר שלה) נתקעת. וכל זה בגלל 4 קירות במחיר הזוי.

אם נוסיף למשוואה כי הדבר קורה בתקופה של פטורים המוניים, שוק עבודה קשה, שלא נדבר על פיגורים בתשלום המשכנתה, הכנסת המחלקה המשפטית של הבנק לעניין (זה פחות או יותר השלב בו הפקידה הנחמדה מהבנק מפסיקה לדבר אתכם ומתחיל מאבק משפטי בו עו"ד מטעם הבנקים לא אחת מנסים לקרוע לעצמם את ליטרת הבשר שלהם וכמו בכל משחק של סכום אפס הרווח שלהם הוא ההפסד שלכם).
לסיום, באדיבות האינטרנט חיפשתי את ההשפעה ההרסנית של בועת הנדל"ן הסינית על המצב הגלובלי דהיום:
ChandrasekharGhosh China real estate fig1

מהגרף ניכר כי לפני כשנתיים המחירים בערים המרכזיות בסין (שנחאי וביגניג) הגיעו לשיאם סביב אמצע 2014 – שימו לב, להתמתנות קצב העלייה במחירים לקרת סוף המגמה (למי שקל יותר לחשוב על הדברים דרך הנגזרת הראשונה של d/dt של נכס הבסיס). שימו לב, לקצב המתון של ירידת המחירים סביב תחילת 2015.

כשנה וחצי – שנתיים לאחר עצירה במחירים אנחנו מקבלים את מה שנראה כמו התמוטטות רוחבית בכל העולם.

למה זה קרה – האם ירידה של 10% או 20% במחירי הדירות צריכה לגרום לכזו השפעה, להבנתי זה קורה בגלל שמדובר בקניה באשראי. דווח שהסינים קונים וקונים כי הרי מחירי הדירות יכולים רק לעלות אז "נלווה, נשקיע ועוד כמה שנים נצטרף למעמד הטייקונים הסיניים."

היופי שבמינוף (הלוואות), הוא המהירות בה מרוויחים בשוק עולה והרעה החולה של המינוף היא שוק יורד.

לטעמי ולהבנתי, הדוגמא הסינית ממחישה בצורה מיטבית את הסיכון של רכיבה על גבו של נמר בצורת ניפוח בועת נדל"ן. ומי שאפשר למחירים לעלות מעבר למחירי 2009 הוא \ היא מעלו בתפקידם (להבנתי). לגוף ממשלתי \ בנק ישראל יש את כל הכלים לעצור את הבועה "בדמי ימיה" ולהם היה צריך להיות ידוע איך התחילו ואיך נגמרו עשרות בועות נדלן במאה ה-20 וה-21 (האחרונה שבהן סביב 2005 המכונה ה- sub prime שהיוותה ה- trigger למשבר הכלכלי של 2009 בכלכלות המערב).

זו זווית הראיה שלי על הדברים, מי שקורא את תגובתי בשנים האחרונות רואה שזו מגמה עקבית היא לא החלה ולא נפסקה על מה שנראה כמו תחילת גל ירידות.

שכל אחד ואחת יעשו את מה שהם מבינים. בהחלט זכותם להיכנס למשרדו של הקבלן הקרוב לחתום על צ'קים בסכומים שייקח להם עשרות שנים להרוויח, משם לצעוד לבנק וחתום על מסמכי רכישה שישעבדו אותם ובני ביתם לעשרות שנים קדימה. כמובן תוך התעלמות מוחלטת מכך שעלות בנייתה הפיזית של דירת מגורים 120מ לא עולה יותר מכמה מאות אלפי ₪ בודדים בכל מקום בארץ ועל אותו המגרש נבנות דירות לעשרות דיירים כך שגם אם מדובר במגרש של דונם במרחק של 25ק"מ מת"א העלות מתחלקת על עשרות דיירים.

להבנתי, הצעדים שהממשלה עושה בתחום המחיר למשתכן היו צריכים לקרות לכל המאוחר סביב 2010 – 2011, מכרזי ענק לעשרות אלפי דירות במחירים של 30% מתחת למחיר השוק על מנת לעצור את הביקושים ובעיקר על מנת להראות שניתן אחרת, לא חייבים לגזול את כספם את ההורים המזדקנים וליטול 1,000,000 ₪ חוב ל- 20-30 שנה. יתכן והצעדים הנוכחיים הם מעט מדי ומאוחר מדי, לאחר די הרבה שנים של רכיבה על גבו של נמר – כעת מעניין יהיה לראות כיצד תראה הירידה מגב הנמר עם המשבר הכלכלי העולמי ילווה גם בפטורים המוניים.

על החתום
יוספוס.


יום שלישי, 12 בינואר 2016

הפוך על הפוך
Image result for ‫הפוך על הפוך‬‎

למי שזוכר, בכל פעם שבתקשורת מרגיעים אותנו ממשהו שאף אחד לא חשב עליו, לדוגמה:
"שהבנקים לא עומדים לקרוס"
ולאחר כמה שבועות אנו מגלים שישנה בעיה קשה בנושא ואז הבנקים בעצם מוכרים לקרנות הפנסיה שלנו את הסיכונים שלהם.
זה קורה בצורה די עקבית - "הרגעה" פתאומית, ללא סיבה נראית לעיין ולאחר כמה זמן, מתגלת הבעיה - כמובן שהציבור תמיד משלם על כך והכל "מסתדר" לכאורה.

היום הגיעה כתבה חדשה בסגנון:

ברור שהם לא מודאגים - עכשיו שהפנסיות של העם יספגו את המשבר, למי אכפת?
מרגיע זה ממש לא, אבל מדוע בחרו להרגיע אותנו או לספר לנו שהם לא מודאגים?
לדעתי, אנחנו נגלה במה מדובר בעוד מספר שבועות, בינתיים נתרכז במה שאנחנו כן יודעים:

לפני שבועיים אמרו לנו שהירידות בבורסה הן הזדמנות קניה - אני רק מקווה שלא כולם ניצלו את "ההזדמנות"
כי המוזיקה השתנתה די מהר: 
"לראשונה מזה 7 שנים: JP מורגן קורא ללקוחות לברוח משוק המניות"

אני לא יודע איזו הפתעה צפויה לנו מההודעה הראשונה - אבל בואו נזכור שיש סיכון של אבטלה גבוה, ואולי יש לזה קשר ל"שוק המניות" או למצב הביטחוני אולי לשילוב שלהם עם ההאטה העולמית?
אנחנו כבר יודעים שלמדינת ישראל אין כלים פיננסים כדי להתמודד עם משבר נוסף - והדבר היחידי שאפשר לעשות הוא שחיקת ערך השקל.

לא הייתי נכנס לשוק הנדל"ן בישראל כאשר הבנקים למעשה מזהירים מפני תרחיש אפשרי.
ואנחנו יודעים שככל שינפחו את הבועה בארץ כך הפיצוץ יהיה צורם יותר.