יום שני, 31 בדצמבר 2012

הכישלון של פישר!

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר חתום על מחירי הדירות הגבוהים 
הריבית האפסית שהוא אחראי לה גורמת לגידול במשכנתאות , לגידול בביקושים לדירות ולעליות מחירים. היקף המשכנתאות ב-2012 צפוי להסתכם ב-47 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנת 2011. הגידול במשכנתאות מבטא חזרה של רוכשים לשוק הדירות, לאחר שהקפיאו את רכישת הדירות בעקבות המחאה של קיץ 2011. המחמאה, מסתבר שנה וחצי אחרי, לא באמת תורגמה לירידת מחירים – ההיפך – מחירי הדירות בשנה האחרונה עלו, אם כי בשיעור מתון יותר מאשר בשנים האחרונות.

לאחרונה הפחית בנק ישראל את הריבית ב-0.25% ל-1.75%, והמשמעות היא המשך הוזלה של המשכנתא; בנק ישראל בעצם מעביר מסר מאוד ברור לרוכשים – קחו משכנתא, הריבית מאוד נמוכה. בנק ישראל דוחף את הציבור לרכוש דירות. סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מנסה להצטייר כבוגר האחראי – זה שנוקט במהלכים, זה שגרם להפחתת המחירים בשוק הדיור. לפני כשנה הוא אמר (וזה נשמע מנותק לחלוטין מהמציאות) שהוא חושש מצניחה חדה במחירי הדירות, ומעדיך ירידה מדורגת. כבר אז כתבנו כאן וכאן שהוא מכין את הקרקע לכך שהוא מתכוון להפחית את הריבית, וכדי למנוע טענות על כך שהוא גורם לביקושים בשוק הדירות, הוא כבר הכין תשובה – משהו בסגנון, אני רק מצנן את נפילות המחירים בשוק.

מדור סטנלי פישר
עכשיו פתאום כולם מבינים שלבנק ישראל יש חלק במחירי הדירות הגבוהים, אבל הכתובת היתה על הקיר הרבה זמן - קראו כאן. סטנלי פישר פשוט חימם את שוק הדירות דרך ריבית נמוכה שרק הלכה וירדה. סטנלי פישר עכשיו מסביר שהוא לא קשור, הוא התבטא אתמול שעל הממשלה לדאוג לצד ההיצע של הדירות (להגביר את קצב הבנייה). כן, עכשיו שהוא רואה שהמטרה לא הושגה, הוא חושש שהתדמית שלו תתלכלך והוא זורק את האחריות לכיוון הממשלה. אז נכון, ברור שגם הממשלה צריכה לעשות והרבה, ברור שזה צריך להיות בראש רשימת האג'נדה של הממשלה הבאה, אבל

פישר לא יכול לברוח מאחריות הפרופסור המלומד מ הוא הסיבה העיקרית למחירי הדירו ת הגבוהים

להמשך הכתבה באתר 'מהון להון'....
 

כך נראית בועה פיננסית ופיצוצה

גורו הנדל"ן האמריקאי רוברט שמין המשמש כפרשן פיננסי של CNN ו-FOX NEWS
טען אתמול כי "מבחוץ, משקיעים מסתכלים על מה שקורה בישראל וחושבים שזה שוק של מהמרים וספקולנטים. זה מזכיר את המצב בארה"ב לפני התפוצצות הבועה". כדי להבין עד כמה המצב דומה ועד כמה שמין כנראה צודק הנה לפניכם תיעוד מרתק של התפתחות בועת הנדל"ן האמריקאית מ1987 ועד 2009.

לפניכם סרטון המתאר גרף נע עם הזמן של מחירי הנדל"ן בארה"ב מול הכנסה ממוצעת של משק בית שם. ניתן לראות איך נראה שוק נדל"ן שמתפקד היטב במשך 13 שנים עד שנת 2000. משנת 2001 הריבית החלה לרדת בארה"ב ואיתה ניתן לראות היטב את התפתחות הבועה שהגיעה לשיאה ב2006 ואת ההתפוצצות המהירה שנה לאחר מכן. מה שמדאיג בכל הסיפור שהתנהגות שוק הנדל"ן אצלנו זהה להפליא לזו של ארה"ב רגע לפני הפיצוץ .

העמודות הכתומות מסמנות את מחירי הדירות בארה"ב לפי הערים למטה. העמודה הירוקה מסמנת את ההכנסה הממוצעת למשק בית בארה"ב. בצד ימין למעלה יש את התאריך ממנו נלקחו הנתונים בכל רגע נתון מ1987 עד 2009.

מירי רגב חברתית כמו שאני טייקון

הרבה אפשר להגיד על חברת הכנסת מירי רגב 

יבגני צצל

אכן דמות שנויה במחלוקת שלמיטב הבנתי מבזה את מעמד חברת הכנסת, אזרחית ישראל ובת אנוש. אבל לבאו ולהגיד שהיא חברתית זה עלבון לאינטלגנציה של אזרחי המדינה ולכן החלטתי להגיב. היום פרסמה הגברת המכובדת מאמר בגלובס בו היא מגנה על מאגרי הגז של תשובה, מתנגחת ביריבים פוליטיים ובעיקר מתגנדרת בהישיגיה החברתיים בהורדת מחירי הפירות והירקות.


 

הרבה אפשר להגיד על מירי רגב, אבל חברתית היא ממש לא
להלן רשימת של הצעות חוק להן התנגדה חברת הכנסת בקדנציה של הממשלה הנוכחית
: 

 

בריאות:
הצעת חוק לתיקון ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מתן חסינות מפני המחלות מידבקות ללא תשלום) התש"ע-2010 

 

שוויון הזדמנויות:
הצעת חוק שוויון הזדמנויות במקום מגורים, התשס"ע-2009 

 

חינוך:
הצעת חוק לימוד חובה(תיקון - ביטוח תשלומי הורים), התשס"ט 2009

מיסים:

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון-הפחתת מס רכישה), התשס"ט-2009

סטודנטים:
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשע"א - 2011

גימלאים:
הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - גילו של אזרח ותיק), התשע"א - 2011

ביטוח בריאות:

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון-תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"ב - 2011

דיור ציבורי:
הצעת חוק דיור ציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הקמת רשות לאומית לדיור ציבורי), התשע"ב - 2012


אומרת הגברת שאנחנו לא רוצים להיות כמו יוון וספרד. מה עם מדינות אחרות ?

אחוזי אבטלה :
נורבגיה   3.0%
שוויץ      4.0%
אוסטריה 4.5% 
הולנד     5.3%
גרמניה   5.5%

ישראל נושקת ל  7.5% אבטלה,  בור בגירעון הממשלתי שלא יודעים איך לסתום ובועת נדל"ן שעברה במימדיה כל בועת נדל"ן בעולם המערבי

 במקום הראשון בעוני בקרב ילדים במדינות ה-OECD - ישראל!

  אכן כלכלה אחראית!!! 

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------
*אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב 

יום שישי, 28 בדצמבר 2012

פורבס: סטנלי פישר - לא מה שחשבתם

כך מנפח גרינספן הישראלי את הבועה
כמו הנגיד האמריקאי לשעבר, נהנה סטנלי פישר ממעמד של גורו מקומי. בדיוק כמו מקבילו, הוא שומר על מראית עין של צמיחה בזכות מדיניות של ריבית נמוכה. יש לקוות שהוא לא יסיים את הקדנציה כמוהו - כנגיד שמדיניותו הובילה למשבר כלכלי עמוק
אם סטנלי פישר הוא המבוגר האחראי של המשק הישראלי, אלן גרינספן, לשעבר יו״ר הבנק הפדרלי, היה משהו קצת מעבר לזה. אולי התואר "סגנו של אלוהים לענייני כלכלה״ מיטיב לתאר את היחס אליו, בארה״ב ובעולם, במשך כמעט שני עשורים.

חגיגת האשראי הזול
ביום שלישי השבוע, יום אחרי עוד הורדת ריבית מפתיעה, הגיע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לוועדת הכספים של הכנסת. בהתייחסו למחירי הנדל"ן המאמירים, העיר פישר כי "יש להגדיל את ההיצע כדי להוריד את המחירים״. הערה קצת טריוויאלית, הרי לא צריכים להיות נגיד הבנק המרכזי כדי לדעת שהגדלת ההיצע אמורה להוריד מחירים. אז למה היה חשוב לפישר להעיר את ההערה הזאת? התשובה אולי נמצאת בהמשכו של המשפט: "וזה באחריות הממשלה״. עכשיו העניין מתחיל להתבהר.
יום לאחר שהוריד את הריבית ב־0.25% נוספים, יש לפישר סיבות טובות לגלגל את האחריות על בועת הנדל״ן לפתחה של הממשלה. אחרי שהזריק עוד מנת אשראי זול לוורידי המשק, בתקווה להימנע מקריז המיתון, מצליח הנגיד לדחות בינתיים את המיתון המאיים עלינו רק במחיר ניפוח נוסף של בועת האשראי ובועת הנדל״ן.
הורדות הריבית המתמשכות בולמות - או לכל הפחות מסתירות - בשלב זה את ההאטה הכלכלית המאיימת על המשק. הכסף הזול יוצר מראית עין של צמיחה - הלוואות זולות מממנות את חגיגת הנדל״ן; המכוניות החדשות שממלאות את כבישי הארץ ממומנות בהלוואות ללא ריבית שמציעים היבואנים וחברות הליסינג; אפילו הקניות בסופר ממומנות לעתים קרובות מדי באמצעות אוברדראפט, שבתורו ממומן באמצעות הלוואות ריבית אפס לסגירת המינוס. החוב של משקי הבית בישראל מתקרב ל־400 מיליארד שקל - שיא שנשבר כל חודש מחדש

בינתיים, הכל בסדר. המשק הישראלי מצליח ליצור מראית עין של צמיחה, לחמוק מהמשבר העולמי. חגיגת הצריכה נמשכת. האטה מסוימת כבר כאן, אבל היא עוד לא ממש מורגשת. העיתונים מהללים את פישר. כל עוד ימשיך הכסף הזול לזרום, החגיגה תימשך.

מדור סטנלי פישר
הבעיה היחידה בסיפור הזה היא שיום אחד גם החגיגה הזאת תיגמר. ואז המיתון שממנו כל כך חושש הנגיד יכה בעוצמה רבה יותר, שכן ככל שהבועה גדולה, כך גדל גם רעש התפוצצותה. פישר כמובן מכיר היטב את כל המספרים שלהלן ואת כל העובדות - הוא פשוט משחק על זמן: הוא דוחה את המיתון במחיר של ניפוח בועת הנדל״ן, בתקווה שהכלכלה העולמית תתאושש לפני פיצוץ הבועה, מה שיאפשר לו לרדת מעץ הריבית הנמוכה לאט ובזהירות. ואם לא? אלוהים גדול. עד אז הוא כבר יסיים את הקדנציה, עטור תהילה.


לכתבה המלאה בפורבס לחצו.....

                                                    

תזכורת קלה על Dr. Destruction and Mr. Swindler:


נובמבר 2011
הנגיד לשר השיכון: "עצור את הצפת השוק בדירות"
פישר פנה לשר השיכון אריאל אטיאס וביקש ממנו למתן את הצפות השוק בקרקעות, ובמילים אחרות - לא להגזים בבנייה מואצת של דירות חדשות.

דצמבר 2012
פישר: "צריך להגדיל את היצע הדיור - זה נמצא בידיים של הממשלה"
"מה שחיוני עכשיו - צריך להגדיל את ההיצע, והגורם העיקרי הוא הקרקע - וזה בידיים של הממשלה"

כך משליטים השלטון והבנק המרכזי "שוק חופשי":


יחי "השוק החופשי"!



יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

גידול ניכר במשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית לאחר שלא הצליחו לעמוד במשכנתא

כלכליסט: כך לפי דו"ח עמותת ידיד, שמצא כי המערכת המשפטית מכבידה על מצוקת הלווים 
מדור - חדלות פרעון
שמתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתא כאשר היא מאפשרת לבנקים לגבות תשלומים גבוהים על גבם.
התמורות שהתחוללו בשנים האחרונות בדיור הציבורי ומשפיעות באופן ישיר על דייריו ועל הזכאים לו, נותרו לא מעודכנות. הן הובילו לכך שאותם דיירים וזכאים אינם מצליחים לממש חלק ניכר מזכותם הבסיסית לקורת גג ראויה, כך קובע דו"ח של המחלקה המשפטית בעמותת ידיד לציון 10 שנים של פרוייקט "שנת הדיור". הדו"ח הוכן על ידי עורכות הדין ורדית דמרי-מדר, מנהלת המחלקה המשפטית של "ידיד" ועו"ד שני רבינוביץ, הממונה על תחום הדיור במחלקה. הוא יוצג ביום חמישי הקרוב בכנס מיוחד ויציג סדרה ארוכה של כשלים וחסמים בירוקרטיים ומשפטיים.

בין הממצאים העיקריים שעולים בדו"ח, ישנו גידול ניכר במספר המשפחות והיחידים שנקלעו למצוקה כלכלית לאחר שלא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא לאורך זמן. גידול זה נבע מהעדר האלטרנטיבות בשוק הדיור הישראלי והעדרו של דיור בר השגה או דיור לשכירות מוזל, בד בבד עם המדיניות הממשלתית מאז הקמת המדינה, אשר עודדה בעלות. "בעת מצוקה, הסיוע הניתן על ידי המדינה אין בו די כדי לספק הגנה אפקטיבית על הזכות לקורת גג, לא רק בשל מגבלותיו אלא גם בשל העובדה כי המערכת המשפטית מאפשרת לכונסי נכסים מטעם הבנקים למשכנתאות לנצל את החקיקה הקיימת ולגבות תשלומים נכבדים על גבם של הלווים כאשר ביום בהיר אחד מוצאים את עצמם ללא הבית שאותו עמלו לרכוש מחד ועם מצוקה כלכלית שאינה מאפשרת להם לפתוח דף חדש מאידך", לשון הדו"ח.

הדו"ח גם מגלה, כי במקרים רבים גם לאחר מימוש משכנתא ומכירת הבית, נותר חוב גדול לבנק, כך שהלווה נאלץ להמשיך לשלם תשלומי משכנתא גם כאשר הוא מחוסר דיור ובכך נמנע שיקומו הכלכלי

יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

ב-31 בדצמבר, יום שני הקרוב, נדע האם זה מגיע

ביזפורטל: פיצוץ בועת הנדל"ן בישראל
דוד לוי
סוקר את הבועה
החלטתו של נגידבנק ישראל להורדת הריבית לחודש ינואר 2013 לרמה של 1.75% הינה צעד נועז בסביבה הכלכלית הישראלית עם מחירי הדירות מאמירים במשך חמש השנים רצופות בלמעלה מ-50%. יש להניח שבפני הנגיד הצטברו נתונים הן מהפיקוח על הבנקים והן מהלישכה המרכזית לסטטיסטיקה המצביעים על האטה כלכלית, אשר מחייבת צעדים ל"חימום" המשק באמצעות הורדת הריבית.

הנתון הבולט ביותר בעניין פורסם כבר ב-5.12.12 על ידי הלמ"ס "בסקר דירות חדשות למכירה בבניה ביוזמה פרטית יולי-ספטמבר 2012". נתוני הסקר הצביעו על צניחה גדולה ביותר (קריסה) בכמות הדירות החדשות שנמכרו במשך חודש אחד (ספטמבר 2012), בדומה לנתוני הצניחה במכירת דירות בתקופת המיתון של שנת 2002.

במה דברים אמורים?
בהתאם לסקר הנ"ל, בחודש אוגוסט 2012 נמכרו 1471 דירות חדשות ובספטמבר 2012 צנח מספרן ל-952 דירות - דהיינו צניחה של 36%. לשם השוואה צניחה דומה במכירת דירות חדשות בהיסטוריה הנדל"נית של מדינת ישראל היתה רק בשנת המיתון 2002, עת צנח מספר הדירות החדשות שנמכרו מ-1504 דירות שנמכרו בחודש יולי 2002 ל-923 בחודש אוגוסט 2002 - צניחה של 38%.

הצניחה במכירת דירות חדשות בספטמבר 2012 לערכים מספריים דומים לשנת 2002 ובשיעור צניחה דומה באחוזים, מלמדים על גודל הבעיה בה מצוי היום שוק הנדל"ן הישראלי. לשם המחשה, להלן גרף שפורסם על ידי הלמ"ס ביום 27.11.12, ונכון לאותו החודש (להוציא את חודש דצמבר 2012).

הגרף הנ"ל ממחיש את הצניחה הגדולה במכירת דירות חדשות באמצעות הקו הכחול היורד בחודש ספטמבר 2012, שהינו הקו היורד הארוך ביותר ומשקף את מכירת הדירות החדשות מאז שנת 2006.
 
להמשך הכתבה בביזפורטל.....

יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

אנחנו נמצאים במצב שדומה לערב משבר הסאב פריים בארצות הברית

אבי טיומקין: "המשק הישראלי ייכנס השנה למיתון"
אבי טיומקין
"בסביבה העסקית הגלובאלית, בה שיעור הריבית קרוב לאפס והתקציבים הגירעוניים של רוב ממשלות העולם המערבי התאפיינו במדיניות תקציבית מרחיבה בצורה דרמטית, ישנן שתי אגדות שאני רוצה לנפץ" פתח את דבריו היום (ג') אבי טיומקין, יועץ לקרנות גידור בין לאומיות בוועידת תחזיות 2013 של "כלכליסט".
"האגדה הראשונה היא שהמערכת הבנקאית הישראלית היתה חזקה ויציבה ובגלל עובדה זו היא עמדה היטב במשבר של 2008 כאשר רוב הבנקים הגדולים בעולם נפלו למשבר בצורה דרמטית וסחבו אחריהם את המדינות והמערכות הפוליטיות".

"עם כל הכבוד לכמה מחבריי הטובים מנהלי הבנקים הגדולים בישראל ויושבי הראש שלהם, אני רוצה לומר שהמשבר תפס את ישראל בסייקל מאוחר מאוד". טיומקין הסביר כי עד שנת 2007 היה מיתון בשוק הנדל"ן הישראלי ולפיכך החשיפה של מערכת הבנקאות לתיק האשראי הנד"לני הייתה מוגבלת מאוד, ולא היו עליות מחירים, וזאת בניגוד לשאר העולם, בו התפתחה באותם שנים בועת נדל"ן, שמאוחר יותר, התפוצצה.

"היום אנחנו נמצאים במצב שדומה לערב משבר הסאב פריים בארצות הברית בשנת 2008 בכל הקשור לחשיפת מערכת הבנקאות לתיקי האשראי והמשכנתאות במשק, כמו גם איכות האשראי ועליית מחירי הדירות. זו קומבינציה מפחידה. מה שקרה שם, עומד לקרות גם פה", אמר טיומקין.

יום שבת, 22 בדצמבר 2012

למה לביבי ולפישר אין שום סיבה שמחירי הדירות ירדו

Yechi Nagar
א. משכנתא היא רווח מעולה לבנק - אדם מתחייב ל-20 שנה, ובמשך 20 השנים הללו, לא משנה מה יהיה מצב המשק, הוא ימשיך לשלם כמו ילד טוב. האינפלציה תזנק? אל חשש, המשכנתא צמודה למדד, והיא תעלה. האינפלציה תרד? מעולה...התשלום ימשיך להיות גבוה וחסר פרופורציות למדד. וכאן מתחיל הבלאגן:

ב. בשנת 2008 מתרחש משבר בארה"ב, וכדי להאבק במיתון ממנו חוששים בישראל, פישר מוריד את הריבית. הורדת הריבית אכן עצרה את המיתון בישראל, ואת הזינוק בשקל לעומת הדולר, מה שבהכרח היה פוגע בייצוא, אבל היא עשתה עוד משהו - היא גרמה לכך שהריבית על פקדונות וחסכונות הפכה לריבית זבל. לי, למשל, יש כ-100,000 ש"ח בפקדון בבנק הפועלים, ואני מרוויח עליו כמה מאות שקלים בודדות בשנה מהריבית. נפלתם מהכיסא? יופי..שבו עליו בחזרה ונמשיך.

ג. ישבו להם אנשים עם פקדונות כמו שלי בבנק, ואמרו: מהפקדונות לא מרוויחים כבר כסף, אבל איפה כן מרוויחים? בשוק הנדל"ן. בלי הרבה מאמץ, אפשר להגיע לתשואה של 5% שנתית (הפער בין החזרי המשכנתא לשכר הדירה), ולרוב אפילו ליותר - אתה קונה דירה ברחוב מטלון בתל אביב, ב-800,000 שקל, ואם ירצה חולדאי והשם (אבל בעיקר חולדי. לשם אין מניות בתל אביב), תוך חמש שנים, כשהעיר הלבנה תתפשט לדרום ותתחיל להשקיע בו, מחיר הדירה יזנק לפחות פי 2. הופה, יצאת תוך חמש שנים עם רווח של 800,000 ש"ח, על "פקדון" של 800,000 ש"ח (וזה עוד לפני שמחשבים את 5% הרווח של שכר הדירה). מהרווח מפרישים מסים, והוא מצטמצם אמנם, אבל הוא עדיין ענקי פי כמה מכל רווח שהיית מקבל על פקדונות בבנק. מעולה, לא?

רשמו נתון ראשון: כשני שליש מהדירות שנרכשות במשק, הן דירות להשקעה. כלומר, רק כשליש מהדירות שנרכשות (בין אם חדשת מקבלן, או משומשות) הן דירות ל"זוגות צעירים" (כלומר כאלו שאין להם עדיין דירה). דירה להשקעה נרכשת לא למטרות מגורים אלא אך ורק למטרות רווח, על ידי אדם שלא גר בה! תמיד! נחזור לדיון...

ד. ראו הבנקים שהנה הפקדונות שלהם הופכים למסלול לא רווחי, והתחילו להנפיק משכנתאות כאילו אין מחר. זוג צעיר ללא השכלה, עם שכר נמוך? קחו מליון שקל. זוג צעיר שאחד מבני הזוג עובד הייטק, שעשוי להיות מפוטר בגיל 40, ולא להצליח להחזיר את המשכנתא? קחו מליון וחצי שקל. מאיפה יחזור הכסף? אל חשש...תפשטו רגל, הבנק יעקל את הדירה, וימכור אותה ברווח - הרי שוק הנדל"ן תמיד עולה, לא? איזה ביטוח מופלא לבנק, רק מה, יש בו בעיונת קטנה. מה יקרה אם השוק לא תמיד עולה, והבנק יתקע עם המון המון דירות, שמחירן העדכני נמוך משמעותית מחוב המשכנתא?

ה. אז זהו ש...פישר יודע שאם חלילה, יותר מדי לווי משכנתאות לא יוכלו להחזיר את חובם לבנק, הבנק יאלץ למכור דירות, ואם הבנק יאלץ למכור דירות, כדאי מאוד ששוק הדירות יקנה אותן לפחות במחירן הנוכחי, אחרת הבנק יפסיד כסף. כי אם הבנק יפסיד כסף..אוי אוי אוי, הבנק עשוי לקרוס. ואנחנו לא רוצים שהבנק יקרוס, לא?

ו. והנה נתון נוסף - שננו אותו בבקשה: נכון לחודש נובמבר 2012, ועל פי נתוני בנק ישראל, חוב המשכנתאות הסתכם ב-274 מיליארד שקל. זהו כמעט התקציב השנתי של כל מדינת ישראל לשנה! את זה חייבים לבנקים, כל אותם אנשים שקנו דירה ראשונה, או קנו דירה להשקעה מתוך אמונה שאי אפשר להפסיד מזה כסף.

אם שוק הנדל"ן יקרוס, יהיה מיתון, ולווי משכנתאות לא יוכלו להחזיר את הסכום הענקי הזה. ומה יקרה לבנקים? בנקים יתקעו עם מלאי דירות עצום שלא שווה הרבה, ולא רק שהוא לא שווה הרבה כסף – השוק יוצף לפתע בדירות, ולבנקים יהיה קשה מאוד להפטר ממלאי הדירות הללו, בשוק שגם ככה מוצף במלאי, אבל בשל המיתון מועט בביקוש.

ואז מה יקרה לבנקים? איך הם יחזירו תיק משכנתאות של כמעט 300 מיליארד שקל?
עכשיו אתם מבינים למה לביבי ולפישר אין שום סיבה שמחירי הדירות ירדו?
הם יושבים על בועת ענק, וחוששים מהרגע שהיא תתפוצץ. בועת ענק ששני המוצלחים הללו עזרו ביצירתה.

פישר קצת פחות אשם בסיפור, כי הוא יכול רק להגיב לדרישות האוצר, אבל ביבי?
ביבי סוכן הרהיטים, הוא האשם המרכזי.

לחוצים? יש לכם את כל הסיבות בעולם להיות :)

יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

משבר בהיי-טק התחיל להתפשט

600 עובדי פלקסטרוניקס בסכנה
זאת, בעקבות קושי של החברה להשיג ערבות או ביטוח אשראי שיבטיחו פעילותה מול ECI.יצרנית רכיבי האלקטרוניקה פלקסטרוניקס עשויה לפטר בתוך פחות מחודש כ-600 מעובדי הייצור שלה במפעל שהיא מחזיקה באופקים. זאת, בעקבות הקושי להשיג ערבות או ביטוח אשראי שיבטיחו את פעילותה מול חברת ECI שעוסקת בציוד תקשורת, ושעבורה היא מקיימת את עיקר פעילות הייצור באופקים.על רקע המשבר, ובהיעדר דרך ליישב אותו, החברה עשויה להודיע כבר בימים הקרובים ל-600 עובדים באופקים על פיטוריהם. החברה מעסיקה עוד 500 עובדים בערד וכ-100 עובדים באתר פעילות נוסף בעיר שדרות.



מיקרון העולמית תפטר 500 מעובדי המפעל בקריית גת 

מפעל מיקרון צפוי לפטר 500 מבין 1,300 עובדים בישראל - יותר משליש מהעובדים בחברה. הפיטורים צפויים להקיף את כל חטיבות המפעל ובמקביל יופסקו גיוסי העובדים. מפעל מיקרון היה המפעל הראשון של אינטל בישראל עד לרכישתו ב־2010.מפעל מיקרון הממוקם בקריית גת יפטר כ־500 מ־1,300 עובדיו במהלך 2013, כך נודע ל"כלכליסט". המפעל מייצר שבבי זיכרון ומוצרים לתעשיית הפלאש. לפי ההערכות, הפיטורים צפויים להקיף את כל חטיבות המפעל כשבמקביל תפסיק החברה את כל גיוסי העובדים באופן מיידי.

 

לקוחה אוסטרלית מפסיקה פרויקט עם אמדוקס
חברת התקשורת Telstra, לקוחה של אמדוקס משנת 2006, הודיעה לאמדוקס על כוונתה להפסיק לקבל ממנה חלק משירותי התמיכה שניתנים לה כעת ■ בעקבות כך, אמדוקס תספוג פגיעה של מיליוני דולרים בודדים.הפרויקט הגדול של אמדוקס באוסטרליה צפוי להתכווץ בקרוב. ל"גלובס" נודע כי חברת התקשורת Telstra, לקוחה של אמדוקס משנת 2006, הודיעה לאמדוקס על כוונתה להפסיק לקבל ממנה חלק משירותי התמיכה שניתנים לה כעת.מדובר בפרויקט גדול של אמדוקס, אך טלסטרה לא נחשבת לאחת משלוש הלקוחות הגדולים ביותר של אמדוקס.ככל הנראה, באמדוקס מתכננים להימנע מפיטורי עובדים בעקבות המהלך, וינסו לשבץ את העובדים בפרויקטים אחרים

בזק מפטרת 70 מעובדי מחלקת ה-IT 
הפיטורים נערכים במסגרת מהלכי התייעלות וצמצום הוצאות שוטפות בחברה. הפיטורים נערכו לאור המשבר במשק הישראלי - במסגרתו איבדו מאות עובדים את משרתם. 
מבזק נמסר ל"כלכליסט": "בזק מבצעת מעת לעת שינויים והתאמות בכמות עובדיה. במסגרת זאת, בימים אלו מבצעת החברה שינוי שמשפיע על קבוצת עובדים".
המהלך הוא חלק מגל פיטורים נרחב שמתרחש בתקופה האחרונה במחלקות המחשוב בבנקים ובחברות שונות. הקיצוץ נובע מהחלטת החברות לצמצם פרויקטים שונים ולשנות פעילות, במטרה לצמצם עלויות שוטפות. 





יום שלישי, 18 בדצמבר 2012

לא דמיינתי בחלום הכי גרוע שאגיע למצב כזה

"אתה לוקח משכנתה, חותם על כל הסעיפים הקטנים, ואז החיים בועטים בך"
מדור משכנתא
nrg: הסיפור של חיים בוזגלו יכול להיות הסיפור של כל אחד מאיתנו. אתה לוקח משכנתה, ואז החיים מגלגלים אותך לסיבוב לא מוכר ולא מוגן מבחינה תעסוקתית. זה מה שקרה לבוזגלו. "ומאותו רגע", הוא אומר, "התחלתי לשמוע את משק כנפי הערפדים של כונסי הנכסים. בהתחלה נשיפה קלה על העורף, אחר כך הניבים החדים על הצוואר".
"כשחתמתי על ניירות המשכנתה הרווחתי עד 50 אלף שקל בחודש", הוא מספר. "הסכום שהבנק ביקש שאשלם כל חודש, 2,800 שקל, הצחיק אותי. אמרתי לאשתי שזה כמו ללכת למכולת לקנות סיגריות, ולא טרחתי לקרוא את הניירות
שעליהם חתמתי, היה קטן עליי".
בוזגלו לא הצליח לשלם את המשכנתה. החוב לבנק למשכנתאות ובחשבון העסקי התחיל לתפוח, והבנקים גרפו את כל החסכונות שלו. "הבנק העסקי, שהתפרנס ממני בשעותיי היפות, הפסיק לכבד את צ'קים ולא העביר את תשלומי המשכנתה", הוא אומר.

יום ראשון, 16 בדצמבר 2012

עיתונאי קטן

אני מודה שהוצאתי לא מעט קיטור השבוע, והיתה לי הרבה נחת מכל התגובות והדיונים 
דוד הליקופטר
שהתפתחו אחרי הטור האחרון, אבל אז הגיע הסופ"ש, ויחד עם הנר השביעי הרגשתי שמנסים להכניס לי where the sun don’t shine, את השמש בכח (שמש=נר, לא זאת שבשמים).
פתחתי להנאתי את עיתון החינם המצוין, ישראל היום (ולא נתווכח מי מממן אותו, במי הוא תומך ואיזה אג'נדה הוא מקדם, נתרכז בנושא שלנו – מחירי הנדל"ן ופמפומם חסר הבושה), וראיתי שהתווסף מוסף שלם בשם 'צרכנות היום'(למי שלא הספיק). בעמודי האמצע, כתבה מרכזית באדיבות חזי שטרנליכט "לקנות או לשכור, זו השאלה", ובפתיח חזי מציג את השיקולים כמשהו ענייני, אובייקטיבי ומקצועי – תלוי בהון העצמי, בגובה המשכנתא, חיסכון וכיוב'. כל הכבוד, עיתונות חוקרת במיטבה. הם לקחו את יעל ומוטי, שתי דמויות פיקטיביות ומעוררות הזדהות (זוג ישראלי בני 30, שכולנו יכולים להזדהות איתו מבחינת ההון העצמי, העזרה מההורים, ההכנסה החודשית), הזוג המלכותי מופיע גם בכתבה על המשכנתא האידיאלית (גם באדיבות חזי שהופך את ההלוואה המפלצתית שחונקת את הזוג עד הפנסיה, לכלבלב נחמד שמביא להם את נעלי הבית).
א-מ-מה, למרות החזות האובייקטיבית מהדף הראשון הוא התחיל להשחיל. ההדגשה הראשונה בכתבה היתה "אחת החלופות של משפחות  רבות שלא יכולות להרשות לעצמן לרכוש דירה במרכז היא לרכוש דירה להשקעה באזור יותר מרוחק והמשך מגורים בשכירות במרכז"...  בגוף המאמר היו כל מיני סתירות כמו הדוגמא הבאה מהעמוד השני (לחובבי החשבון, זה אמנם מתמטית מדויק בחלק מהטווח אבל בארה"ב קוראים היום להמלצה הבאה subprime) – "בעניין ההון העצמי אומרים בארגון פעמונים שלא יהיה נמוך מ-30%... ...הון עצמי של 250-350,000 ש"ח מאפשר לקחת משכנתא שבין 750,000 ש"ח למיליון ש"ח..." יש טבלה מפוארת שממליצה לכולם לקנות דירה למגורים או להשקעה, המלצות על לקיחת משכנתא גבוהה שהריבית הנמוכה מאפשרת לחיות איתה, ועוד ועוד פניני חוכמה מגמתיים משהו (בעיני לפחות).
אבל הכי מעצבנת היתה כותרת המשנה –
"המרוץ לדירה:כל האפשרויות" ובה פירוט של שלוש אפשרויות העומדות בפני יעל ומוטי, והנה מה שחזי חושב שהם יכולים לעשות עם עצמם (ברשותכם אני אתמצת ואזרום עם הנחות היסוד שלו, ששוכחות כמה אלמנטים פחת, בלאי, סיכוני ריביות, אינפלציה ושוכרים):
1.      רכישת דירת 3 חדרים בר"ג במחיר 1.3 מיליון, בעזרת 950,000 ש"ח משכנתא ל-25 שנה, החזר חודשי 4,600 ש"ח, חיסכון 400 ש"ח בחודש ולאחר 12 שנים שווי נכסים 1.06 מיליון ש"ח.
2.      רכישת דירת 4 חדרים ביבנה במחיר 1.1 מיליון, בעזרת 750,000 ש"ח משכנתא ל-25 שנה, החזר חודשי 3,600 ש"ח, להשכיר ולהמשיך לשכור, חיסכון 1,400 ש"ח בחודש ולאחר 12 שנים שווי נכסים 1.02 מיליון ש"ח.
3.      המשך שכירות ולאחר 12 שנות חיסכון, סך הנכסים שלהם כ-530,000 ש"ח.
מדור פמפום התקשורת
מה??!?!?!?! מרוויחים מלקיחת הלוואות? איפה נשמע כדבר הזה? היום אני שווה 150,000 ש"ח, מחר אני חייב עוד 950,000 ש"ח, ובעוד 12 שנה פתאום יש לי נכסים ואני מיליונר? ייבגני, עורב ושאר הקולגות סיבבו אותי בכחש? יצאתי טמבל? קראתי שוב את האותיות הקטנות, ובחנתי את החישוב שמניח תשואה של 3% על החיסכון, ו-1% על הדירה, ולא הבנתי איך שלוש שנים אני יושב על הגדר עד שכואב לי בתחת מהשפיצים, עד שהבנתי, חזי שכח להוסיף את צד שמאל במאזן המשפחתי... אחרי 12 שנה של החזרים הנכס+החיסכון יהיו שווים מיליון (נו טוב, נניח שלא קדחו לי בחרסינות, שהנגרות בחדרי הילדים עדיין שווה משהו ושהמסילות במטבח לא התפרקו), אבל עדיין אהיה חייב 600,000 ש"ח בערך לבנק.
אז אני לא יודע איך לקרוא לזה, אבל אריק איינשטיין שר בזמנו:
"אז איך אתה ישן בלילה
עיתונאי קטן שלי
איך אתה נרדם
על מה אתה חולם בלילה
אחרי שפיכת הדם
איך אתה נרדם
בן אדם איך אתה נרדם"

ועל כתבות מגמתיות כאלה, שכל מטרתן היא למשוך אנשים לקנות דירות מעבר ליכולתם, ואם יכולתם אינה מספקת אז ביישובי מעגל שני ושלישי (שאין למי שלא גר שם מושג על טיב השכונות, השוכרים, רמות מחיר ובכלל), והעיקר להשתעבד למשכנתא,  עולה לי בראש משפט אחד שאומרים בלועזית - Beware of Greeks bearing gifts!!!

ביזפורטל: תחזית 2013 לגזור ולהתרחק


מדור בועת נדל"ן
שוק הנדל"ן שב-2012 הוציא את ההמונים לרחובות, לא ירד מהכותרת גם ב-2012. מחירי הדירות המשיכו לטפס. התחלות הבנייה ירדו לאחרונה לשפל של 14 רבעונים, דבר שמסמן משהו על המשך הדרך, ועדיין - בממשלה מבטיחים שעשרות אלפי דירות ייבנו והבעיה תיפתר. אז כאשר עם ישראל מנסה לכלכל את צעדיו בעולם הנדל"ן, אם זה להשקעה ואם למגורים, זה הזמן לספק מספר אזהרות
בעזרת שמאי המקרקעין ארז כהן, נחמה בוגין ואהוד המאירי מונה את האזורים הפחות עדיפים לרכישת דירה בשנה הקרובה.

ארז כהן, יו"ר לשכת השמאים לשעבר
1. אזור הגוש הגדול, צפון תל אביב - רמות המחירים הגבוהות מיצו את פוטנציאל העליות, רואים כמות קטנה משמעותית של עסקאות ועודפי היצע מאוד משמעותיים של דירות 4 חדרים במחירים של 3 מיליון שקל בצפונה. השוק באזור יהיה בקיפאון במשך זמן מוגבל ומתישהו תהיה התגמשות במחיר מצד הקבלנים. פינוי שדה דב ללא ספק ישפיע על המחירים בטווח הרחוק יותר כאשר ההיצע יגדל באופן משמעותי.

2. קריית איילון (ח-300) חולון - השכונה החדישה ביותר בחולון, ממוקמת בדרום העיר בצמוד לראשון לציון. רמות המחירים בשכונה גבוהות מאוד והגיעו לשיא - מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים הוא 1.8 מיליון שקל. האזור מיצה את הפוטנציאל, יש ירידה גדולה בהיקף העסקאות, מגמה שעשויה להוביל לירידת מחירים. מדובר בשכונה למעמד הביניים - אשר ייתקשה בשנה הקרובה ליטול משכנתאות בעקבות המגבלה החדשה של  בנק ישראל

3. באר יעקב
4. מתחם 1200 בהוד השרון
5. שכונות עין גנים ואם המושבות בפתח תקווה
6. נתניה
7. ראשון לציון
8. אילת 
9. נתיבות
10. קריית גת

להמשך הכתבה בביזפורטל...
 

יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

מחקר - הישראלי משלם פי 3 על כל מ"ר של דירה בהשוואה לעולם המפותח

ביזפורטל: כך עולה ממחקר שערך מכון גזית גלוב
"יש 160 אלף יח"ד מאושרות לבנייה, כמעט מחצית בלתי ניתנות לבנייה; מחירי הדירות ברוב הארץ גבוהים מהמקובל בעולם המפותח" - צפו בגרפים
במכון גזית גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי בחן את הסוגיה האם מחירי הדיור בישראל גבוהים בשל מלאי תכנוני קטן. לדבריהם, בשנים 2005-2008 היו המגמות של מדד מחירי הדירות ומדד השכירות דומות למדיי, אולם החל מאמצע שנת 2009 עד סוף 2011 הלך וגדל הפער בין שני המדדים, כך שקצב עליית מחירי הדירות היה מהיר מזה של מחירי השכירות. מחירי הדירות עלו בשיעור נומינלי מצטבר של כ-32%, ואילו מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה בשיעור נומינלי מצטבר של כ-13%.  שיעור הקצב הריאלי של עליית מחירי הדירות בישראל מאז 1967 הוא כ-2% בשנה ובשנים 1999-2006 הייתה ירידת מחירים של כ-22%, ואילו בשנים 2007-2001 הייתה בשוק זה עליית מחירים תלולה של כ-40%. "מנתונים אלה מתקבלת תמונה מאוד עגומה של מחירי הדיור בישראל", אומרים חוקרי המכון. "מלאי הקרקעות שביידי הממשלה גבוה ויוצא דופן ביחס לזה המקובל בארצות מפותחות."
כוח הקנייה של הישראלי נמוך מאוד

צניחה בתשואה על שכ"ד
מחצית מהדירות בלתי ניתנות לבנייה בגלל המגבלות הקיימות כיום

להמשך הכתבה בביזפורטל......

יום שני, 10 בדצמבר 2012

איפה הכסף?

בחודשים האחרונים שתקתי. לא היה לי מה להגיד מול היקפי המשכנתאות העולים,
דוד הליקופטר

מחירי הנדל"ן שסירבו בעקשנות לרדת והספקות שאכלו אותי מבפנים, האם הישיבה על הגדר תצדיק את עצמה אי פעם כשכל הבנקים המרכזיים בעולם משדרים שסביבת הריבית לא תשתנה מהותית בשנים הקרובות. אם ב-2011 היתה איזה אופטימיות וציפייה שהנה אוטוטו המגמה מתהפכת והעסק מתחיל לרדת היום אחרי חודשי החגים ונתוני המשכנתאות האסטרונומיים שפורסמו בהם, היום אני לא יודע למה לחכות. אפילו הארוע הביטחוני שהיה צריך להוציא את האוויר החם מבועת הנדל"ן בא והלך, ולא השאיר אחריו אפילו כיפוף קל בעקומות הלמ"ס, רק עוד תוספת תקציבים למשהב"ט ולאנשי הקבע שייקנו עוד דירה להשקעה בשכונה החדשה ביבנה. אם נאמין למה שאומרים בתקשורת נחשוב שהמשק במצב מצוין (טוב, חוץ מדנקנר ואיי.די.בי.).

עברנו את המשבר העולמי בלי לשים לב, כול העולם בא ללמוד איך הצלחנו
ארה"ב מתאוששת, יש לנו נגיד שהוא בעצם קוסם ושכיפת ברזל היא התשובה לכל הבעיות שלנו פה. הי, Reality Check: המצב סביבנו קשה. בלי להיכנס לגיאו-פוליטיקה ומשמעויות לעוד 50 שנה, היום המחירים רק עולים כל הזמן. וימשיכו לעלות. ארנונה, מים, חשמל, מע"מ, מוצרי חלב, שכ"ד, חינוך, בריאות, תחבורה. רק האינפלציה הרשמית לא עולה לשום מקום (כי זה מתקזז עם ירידת מחירי הצנונית בחודש האחרון ועם היצע מוגבר של משחות שיניים מיובאות בחודש שקדם לו). ושלא נשכח שגם תעשיית החוב מתפתחת פה בצעדי ענק (עוד ייבוא מעולה מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות). אין כמו הלוואות אינסטנט של 50,000 ש"ח לכיסוי המינוס (עד המינוס הבא), שנוצר בשביל לשלם בין השאר על אוכל/משכנתא/חשמל/חינוך חינם (הקף בעיגול את התשובה הנכונה). אבל השאלה ששאלתי היתה איפה הכסף? לאן הוא נעלם? למה אני מרגיש שכל חודש אני משלם יותר ויותר ומקבל פחות ופחות? זה פשוט, קוראים לזה אינפלציה וזה מה שקורה כשיש הרבה יותר כסף במערכת, אבל אותה כמות מוצרים. כמו סיר מרק שתוסיף לו מים ותגלה שהעסק נהיה דליל יותר ויותר כך גם המחיר עולים כי יש יותר שקלים מסביב כי כולם לקחו הלוואות וככה נוצר כסף במשק.

מי שעוקב אחרי האתר הזה ודומים לו יודע שמדובר בהונאת הפונזי 
הידועה בשם השיטה המוניטרית שאת פירותיה הבאושים אנחנו אוכלים יחד עם שאר העולם (לא נדבר על זה שלא משנה כמה מטבעות יהיו להחזיר את הקרן+ריבית פשוט אי אפשר). אבל אם יש הרבה שקלים, למה רע לנו? למה אני לא יכול לקנות פלזמה 50 אינץ' ולחייך? למה המצב ממשיך להחמיר? לעניות דעתי כל מי שחושב שאחרי הבחירות ביבי ייעשה שלום, משקיעים זרים ידפקו על דלתותינו וטבע, אינטל, IBM ופייסבוק יקימו פה מפעלים בלי לחשוב פעמיים (ואולי יעסיקו את מפוטרי כיתן), או שפרץ יעביר איזה חוק שמכפיל לכולנו את המשכורות וכולנו נשב בים על בירות, נראה את השקיעה ונתמוגג מנחת, מצבו קשה משלי... אני אמנם לא הבעלים הגאה של חמישה חדרים בשטח 132 מ"ר (כולל מחסן בקומה מינוס 3) באם המושבות שבאים ביחד עם משכנתא של 650,000ש"ח, אבל לפחות אני לא חי בלה לה לנד. אחרי הבחירות יתחילו קיצוצים כואבים. כואבים מאד. הם יכאבו כי הם יקצצו בשירותים לאזרח – סל התרופות, תחבורה, חינוך, תשתיות... כל התחומים שאותם אפשר לשנות בלי מאבקי כוח עם ההסתדרות.
תוספות שכר לאחיות ולעובדים הסוציאליים? הסכמים שנחתמו? היישום יידחה. עוד מיטות בבתי החולים? רק למי שיש לו ביטוח בריאות פרטי. יול"א? אופק חדש? גני ילדים נוספים? ...? ...? ... אבל לא רק נקבל פחות, גם נשלם יותר. יחד עם עליית המחירים נגלה שגם המסים עולים. הרי חגיגות צריך לממן והגיע הזמן לשלם את חגיגת החובות האדירה שמתחוללת כאן כבר עשור. אם אתה לא טייקון, אתה יודע היטב שאת הרבית צריך לשלם ואת הקרן להחזיר. האזרח חייב כי אין לו יכולת להיאבק, הממשלה חייבת כי זה המוניטין שלה (וכי זה הכסף שלנו אז קל להחליט שזה חשוב). רק על דנקנר, תשובה וחבריהם הכלל הזה לא חל ולהם זה לא חשוב מספיק (אולי כי זה הכסף שלנו?).

 אז איפה הכסף?
חובות משקי הבית עלו פי 3 בעשור האחרון והכסף שם, בתשלומים החודשיים של הקרן והריבית. כל המדינה הזאת, החל מהממונפים הגדולים וכלה בכל מי שלקח 10,000 ש"ח הלוואה לכל מטרה באדיבות ויזה כ.א.ל. מחזירים חובות. מי שלא מחזיר את החוב של עצמו מחזיר את החוב של חברת חשמל, מי חי בחושך מחזיר את החוב של המדינה, ומי לא מצהיר על ההכנסה שלו משלם את החוב של הרשויות המקומיות. קיבלת פטור? אז תקנה במחיר מופקע ותחזיר את החוב של הקבוצות העסקיות הגדולות במשק שמעלות מחירים כי הן צריכות לממן את התשלום הבא לבנק. בואו נברח לחו"ל במטוס אל-על ששייך לבנק שמימן אותו ואת ההלוואה משלם כרטיס הטיסה שלנו. רוצים ליסוע לחופש בצפון? בכביש 6? ברכב ליסינג? חושבים שזה יעזור? הצחקתם אותי. הנה לשם הכסף הולך, ונעלם. שוד העושר הגדול שקורה פה בעשור האחרון בכלל ובארבע השנים האחרונות בפרט הוא בלתי נתפס. דור ההורים נאבד את חסכונותיו ודור הילדים משתעבד לכל ימי חייו. כולנו רוקדים ואוכלים והטיטניק שלנו שטה אל הקרחון בוודאות בלתי נמנעת. אני סה"כ רוצה שמחירי הבתים יחזרו לשפיות ואני לא יודע מתי זה יקרה, אם בכלל. אני מסתכל קדימה והמסקנות מתבקשות מאליהן, הכתובות רשומות על הקיר, כולם יודעים שזה בלתי נמנע אבל... משיח לא בא.

אז אני יושב על הגדר, שומר את הכסף ורואה איך חסכונות חיי נשחקים לאיטם. עדיין עדיף מאשר לראות את חיי לאט לאט משתעבדים ומוקדשים לעושרם ואושרם של אנשים אחרים, שאותם אני לא מכיר ובטח לא אוהב. אז דירה אין לי, אבל כשהכל יקרוס אני לא אקרוס יחד עם הכל. ואולי יהיה לי רק חצי ממה שיש היום, אבל לפחות אני לא אהיה חייב פי שניים. אז אופטימי אני לא, מתלבט בספיקות, דואג לעתיד המשפחה והילדים, אבל מתנחם בידיעה שיכול להיות גרוע יותר... וזה גם משהו.

יום שישי, 7 בדצמבר 2012

תתעוררו: לא הולך להיות כאן נחמד

דה מרקר: המסים יעלו בקרוב ויממנו את החגיגה של המשק בארבע השנים האחרונות
מירב ארלוזורוב
משרד האוצר פירסם את ההודעה החודשית על הכנסות המדינה ממסים והגירעון המצטבר לנובמבר 2012. זה לא סוד שהגירעון של 2012 עומד להיות גדול, הרבה יותר גדול מהגירעון המתוכנן של 2% תוצר. ההודעה של האוצר, עם זאת, נתנה בפעם הראשונה מושג לגבי גירעון החזוי - 4.2% - יותר מכפול מהגירעון שתוכנן.  הודעה של משרד האוצר הציגה נתון נוסף: הגירעון התרחב עוד במהלך נובמבר, גם בגלל הוצאות גדולות של הממשלה, אבל בעיקר בגלל הפתעה לרעה שהתגלתה בצד ההכנסות מסים. לפי הנתונים, ההכנסות ממע"מ בנובמבר הסתכמו ב-5.5 מיליארד שקל - צניחה דרמטית של 14% בהשוואה ל-2011. למעשה, ההכנסות ממע"מ בנובמבר 2012 היו נמוכות מההכנסות ממע"מ בנובמבר 2011, אף שבספטמבר המע"מ עלה ב-1%.

מה קרה שהמע"מ התרסק כך? במשרד האוצר לא ידעו אתמול להסביר זאת. החשש הכבד שלהם הוא שהדבר מעיד על נסיגה נוספת בצריכה של הציבור ובצמיחה של המשק. נזכיר כי המע"מ הועלה בספטמבר ב-1%, אחרי שהתברר כי המשק נמצא בהאטה, וכתוצאה מכך הכנסות המדינה ממסים לא יצליחו להגיע אפילו לתחזית הנמוכה המעודכנת מינואר 2012, של 221 מיליארד שקל. ההערכה היתה שתיקון המסים של הקיץ - העלאת המע"מ ומסי הקנייה על אלכוהול וסיגריות - יצליח להחזיר אותנו לתוואי של 221 מיליארד שקל. אחרי נובמבר, כבר ברור שזה לא יקרה. ככל הנראה, ההכנסות ממסים יהיו נמוכות השנה ב-2 מיליארד שקל לפחות מהיעד.
המשק הישראלי, אלה הן החששות הכבדים עתה, חווה האטה משמעותית. העלאות המסים של הקיץ לא מימשו את התקוות שנתלו בהן, והן לא מסוגלות לכפר על הנסיגה המתמשכת של המשק. הנתון הזה מאיר באור אחר לגמרי את ההכנסות של 90 מיליארד שקל שיחימוביץ' מלהטטת בהן. קל להכריז על העלאת מסים, אך מאוד קשה לדעת כמה כסף העלאת המס באמת תכניס לקופת המדינה. סטירת הלחי של נובמבר 2012 ממחישה זאת יותר מכל.

הבור שנפער בתקציב, לאחר שהממשלה (בניגוד לעמדת בנק ישראל) עשתה לעצמה הקלה וקבעה יעד גירעון גבוה של 3%, מוערך ב-30 מיליארד שקל. העלאות המסים אמורות היו להביא 15 מיליארד שקל, והתקציב אמור היה לעבור קיצוץ של 15 מיליארד שקל. עכשיו, בעקבות נתוני ההכנסות של נובמבר, ההערכה היא כי העלאות המסים כבר לא יצליחו להביא את הסכום שצופה מהן, וסביר יותר להניח שהן יכסו רק 10 מיליארד שקל. זה אומר שהקיצוץ בתקציב 2013 יגדל ל-20 מיליארד שקל, או שהמסים יצטרכו לעלות ב-5 מיליארד שקל נוספים, מעבר להעלאה של 1% במס הכנסה שכבר הוכרז עליה.

לכתבה המלאה בדה מרקר לחצו....

יום רביעי, 5 בדצמבר 2012

YNET - דו"ח: הממשלה הפקירה את הדיור לכוחות השוק

דו"ח מרכז אדוה מטיל את האחריות ליוקר הדיור על הממשלות האחרונות 
לפי הדו"ח, בעשור האחרון קטן תקציב משרד השיכון בכ-7 מיליארד שקל. עוד עולה מהדו"ח כי בין 1988-2011 עלה מדד מחירי הדירות ב-815%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-350%. הפתרונות: מענקים לרכישת דירות וסיוע בשכר דירה

בעשור האחרון קטן תקציב משרד הבינוי והשיכון, במונחים ריאליים, מ-9.54 מיליארד שקל בשנת 2000 ל-2.49 מיליארד שקל ב-2011. זהו הביטוי המוחשי ביותר של השלת האחריות המדינתית לדיור בר-השגה לכלל האוכלוסייה", נכתב בדו"ח. "כל זאת, כאשר מחירי הדיור עולים ונוסקים: בין שנת 1988 לשנת 2011 עלה מדד מחירי הדירות ב-815%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-350%".

מחברי הדו"ח - המנהל האקדמי של מרכז אדוה, הסוציולוג ד"ר שלמה סבירסקי, והכלכלן עדי סופר - משרטטים קו ישיר בין צמצום ההוצאה התקציבית של הממשלה על סיוע לדיור, לבין ההתייקרויות של השנים האחרונות.
בעקבות הירידה בהיקף העלייה מברה"מ לשעבר בסוף שנות ה-90, ולאחר מכן ביתר שאת בעקבות מדיניות צמצום החוב הממשלתי שהונהגה ב-2003, ירד היקף הסיוע שהעניקה המדינה לציבור בתחום הדיור, עד לרמות נמוכות בהרבה מאלו שהיו מקובלות לפני גל העלייה המדובר.

ב-2011 תקציב משרד הבינוי והשיכון היווה 0.72% מתקציב המדינה - נמוך מן השיעור המקביל ב-1988 (0.94%) ונמוך בהרבה מן השיעור ב-1995 (5.14%), כאשר גל העלייה היה בעיצומו. הקטנת תקציב משרד השיכון פגעה בעיקר בסיוע לציבור, שבא בצורת משכנתאות מסובסדות, דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה.

לטענת החוקרים, בשנים 2000-2011 צומצמה ההקצאה למענקים מ-2.03 מיליארד שקל ל-0.15 מיליארד שקל. מימון המשכנתאות התכווץ באותן שנים מ-3.74 מיליארד שקל ל-0.12 מיליארד שקל וההקצאה לסיוע בשכר דירה התכווצה מ-1.84 מיליארד שקל ל-1.28 מיליארד שקל. מספר הדירות הציבוריות באותן שנים קטן גם הוא - ב-30%.


"השליטה בדיור הועברה מהמדינה לכוחות השוק"
צמצום מעורבותה של הממשלה בשוק הדיור, נטען בדו"ח, הביא לכך שבמשך שנים נבנו דירות אך ורק בהתאם לשיקולי רווח. מסיבה זו, ירד חלקן של הדירות הקטנות בכלל הבנייה - ונבנו יותר ויותר דירות גדולות ויוקרתיות, אשר נמצאות מחוץ להישג ידם של רוב אזרחי ישראל.

להמשך הכתבה ב YNET...

יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

בכיר באוצר: "התייקרות הדירות - דבר טוב"

news1: סגן הממונה על התקציבים מאשר לראשונה רשמית, כי האוצר תומך בהתייקרות הדירות
ראובן קגן
וכי הוא מתנגד למכירת דירות מתחת לשווין הריאלי חילופי האשמות בין המינהל למשרד הפנים - מי אשם בקצב האיטי של מכירת מגרשים
"התייקרות הדירות היא דבר טוב, ולמכור דירה בפחות ממחיר השוק זה לא דבר טוב". כך אמר (יום ב', 3.12.12) סגן הממונה על התקציבים, והאחראי על נושא הנדל"ן במשרד האוצר, ראובן קוגן. הוא דיבר בסמינר בינלאומי על דיור בר-השגה, שנערך ,מטעם מכון גזית-גלוב, במרכז הבינתחומי בהרצליה. זו פעם ראשונה, ככל הזכור, שדובר ממשלתי רשמי מדבר בשבח התייקרות הדירות.

להצדקת טיעונו אמר קוגן כי התייקרות הדירות מביאה לגידול הביקוש לדירות בערי השדה. עוד אמר כי "דיור בר-השגה הוא מרכיב שולי בענף הנדל"ן".

קוגן: "הממשלה חייבת לפעול להוזלת הדירות, אך לא לפתור בעיות לקבוצות יחודיות". יצוין כי דברים אלו של קוגן עומדים בניגוד למדיניות הרשמית של משרד השיכון, שאחת ממטרותיו היא לסייע לזכאים ומשפחות נזקקות. למטרה זו הוקצו סכומים ניכרים בתקציב המשרד. קוגן גם דיבר בשבח התוכניות להשכרת דירות לטווח ארוך. 

הפקידים מאשימים זה את זה
בכירים במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד הפנים האשימו זה את זה, במסגרת הסמינר, בפיגור במכירת מגרשי המינהל. עדיאל שומרון, מנהל מחוז מרכז במינהל, אמר כי המחסום העיקרי למכירת קרקעות המינהל הוא פיגור בתכנון, שהוא באחריות מינהל התכנון במשרד הפנים.

ירון טוראל, מבכירי מינהל התיכנון במשרד הפנים, הגיב: "מינהל התכנון היה אמור לאשר השנה תכנון של 60,000 דירות. למעשה, השלמנו עד היום, בתוך 11 חודש, תכנון של 67,000 דירות, כך שאין מקום להאשים אותנו בפיגור בתכנון. להפך - אנחנו צריכים לדחוף את מינהל מקרקעי ישראל, שבמסגרת המכרזים שהוא מוציא למכירת מגרשים, ידרוש ש-20 מהדירות יהיו מוזלות".

איך מכינים גלידה בתוך תנור?

הבעיה של פישר
בדרך כלל איני חובב של תוכניות בישול או תוכניות ריאליטי בטלוויזיה. ערוץ ההיסטוריה או נשונל ג'יאוגרפיק יותר פופולריים אצלי בשלט. אבל בשבוע שעבר, די במקרה, נתקלתי במונח חדש שאותו לא הכרתי בעבר, דווקא בתוכנית ריאליטי ובישול שאליה נחשפתי בחצי אוזן. תוכנית המדוברת היא פצצת הרייטינג "מאסטר שף", והמונח החדש שלמדתי הוא "טמפרור". למי שלא צפה בתוכנית, והמלה עדיין זרה לו, נסביר שמדובר בתהליך שקיבל את שמו מהמלה טמפרטורה, ובו מחממים ומקררים שוקולד בתהליך מבוקר כך שתכונותיו משתנות - ואז ניתן להשתמש בו ליצירת קינוחים מרשימים ובניית קונסטרוקציות שלא היו מביישות מהנדסים מדופלמים.

כאן נכנס בנק ישראל לבעיה שאפילו חבר השופטים ב"מאסטר שף" לא נאלץ להתמודד עמה, ולא הטיל משימה מורכבת כזו על המתמודדים. המשימה היא: איך מכינים גלידה בתוך תנור? מצד אחד, הנסיבות העולמיות וההאטה המקומית מחייבות, כפי שאמרנו, הפעלת תנור מוניטרי; מצד שני, כתוצאה מכך, חלק אינטגרלי ומהותי מהתבשיל הכלכלי, ענף הבנייה, נכנס לסחרור של עליות מחירים תוך חשש ליציבותו, ופגיעה כואבת בסיכוייהם של צעירים להגיע לדירה.

המצב הזה מציב בפני מקבלי החלטות אתגר משולש: מצד אחד לא לכבות את התנור המוניטרי, כדי לא להאט את הפעילות הכלכלית הכוללת. מצד שני להרגיע את עליות המחירים, שהן בחלקן הגדול פרי פעילות התנור; ואת כל זה יש לעשות מבלי לפגוע בקצב הבנייה של פרויקטים חדשים ומבלי להוריד את היקף הפעילות בענף. הורדת הפעילות בענף היא תוצאה מאוד לא רצויה, הן מפני שהיא תקטין את ההיצע ותמנע למעשה ירידת מחירים, ואולי אפילו תיצור עליית מחירים, והן מפני שהיא תפגע בכלל הפעילות הכלכלית ובהכנסות ממסים.

בינתיים, יש סימנים שדווקא זה מה שקורה, והתחלות הבנייה ב-2012 יורדות לעומת השנה הקודמת. זוהי התפתחות שלילית שנקווה שתתהפך, אם כי הסימנים לצערנו הם דווקא הפוכים.

מה שבנק ישראל מנסה לעשות הוא לתמרן בין האילוצים האלה. מצד אחד להמשיך להחז יק את התנור על חום גבוה, ובאמצעים רגולטוריים ומינהלתיים להחליש את הביקושים בשוק הדיור דרך הקטנת המימון לרוכשי דירות להשקעה, מבלי לפגוע ביכולת המימון של רוכשי דירות ראשונות. עוד מוקדם לומר אם זה יצליח, אבל ניסיון העבר אינו מנבא טובות. קשה מאוד להפעיל תנור על אש גבוהה מצד אחד, ומצד שני להגיד באמצעות צווים לחלק מהתבשיל "אל תתחמם יותר מדי!". אם זה יצליח, זה יהיה באמת הישג מרשים, שיזכה את סטנלי פישר בתואר "המאסטר שף של ישראל".

בינתיים נראה שנצטרך להמתין ולראות איך כל הטמפרור הכלכלי הגלובלי המאתגר הזה יסתיים. אולי כדאי למעצבי המדיניות בכל העולם לנסות להתיימר פחות, להבין את המגבלות של יכולותיהם ואמצעי המדיניות שלהם, וללכת על דברים פשוטים יותר מאשר מבנים מורכבים וקינוחי שוקולד. אולי כדאי לתרגל קודם משהו פשוט יותר. שקשוקה, מישהו?

לכתבה המלאה בדה מרקר...

יום שני, 3 בדצמבר 2012

בנימין נתניהו: אלוף עליות מחירי הנדלן ב 17 השנים האחרונות

צפו מה עיצבן את נתניהו בבחירות 1996 ומה קרה בסוף
בעיקבות ההצהרה של נתניהו היום "נהפוך את ישראל לאחת המדינות המפותחות בעולם גם כלכלית וגם מבחינת תשתיות ורמת חיים".
ולאור העובדה שעלות הדיור היא ההוצאה המשמעותית של הישראלי לאורך השנים, החלטנו להביא לכם את האמת.

תשפטו לבד:



צפו מהדקה 05:00
 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 
*אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב

יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

מיטב: "מעריכים כי פוטנציאל ההתקררות בשוק הדיור והלחץ לירידה מחירים יהפוך בראשית 2013 לממשי"

סקירת שוק ההון בארץ: עלייה צפויה בגמר בנייה לא תאפשר עליות מחירים
רון אייכל
השבוע פורסמו מספר אינדיקטורים בנוגע לשוק הנדל"ן המקומי. כך, הכמות המבוקשת של דירות חדשות (כמות הדירות שנמכרה ועוד מספר הדירות בבניה פרטית שהוחל בבנייתן) גדלה בחודש אוקטובר ב-12.8% (נתונים מנוכי עונתיות) לעומת ספטמבר.
אינדיקטור נוסף, להבנת המגמה בשוק, הוא מספר חודשי ההיצע. האינדיקטור, מחושב כיחס שבין מספר הדירות שעמדו למכירה בסוף החודש לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך החודש. כלומר, הוא מייצג את מספר החודשים שיידרש בכדי למכור את כל מלאי הדירות המשק, בהנחה שלא יתווספו דירות חדשות למכירה. על פי נתוני המגמה, מספר חודשי ההיצע נותר יציב באוקטובר ועמד על 12.4, כאשר הממוצע מתחילת השנה הוא 12.3. דהיינו, אנו רואים התייצבות במספר חודשי ההיצע בחודשים האחרונים. יתר על כן, הדבר מצביע על כך שנדרשת שנה שלמה בכדי למכור דירה. לעומת כ-7 חודשים לפני שנתיים.
התחלות הבנייה שביוזמה פרטית, ברבע השלישי השנה, עמדו על קצב שנתי של 25.4 אלף יחידות לשנה, הנמוך משמעותית מאשר נצפה ברבע הקודם 34.1 אלף דירות.  זהו למעשה הרביע הראשון, שבו היקף התחלות הבנייה הוא נמוך מאשר הביקוש הטבעי של המשק.
אם ניקח בחשבון כי, הזמן הממוצע הנדרש לבניית דירה עומד על כשנתיים, אזי גמר הבנייה במחצית השנייה של 2012 הן התחלות הבנייה שנרשמו במחצית השנייה של 2010. כידוע, בתקופה זו חצו לראשונה, זה יותר מעשור, התחלות הבנייה את רף ה-40 אלף, לפיכך, דירות אלו מגיעות בימים אלו לשוק (ראו עדות לכך בתרשים "יד 2"). יתר על כן, השיא בגמר הבנייה נרשם ברבעים השני והשלישי של 2011, לפיכך היקף גמר הבנייה עוד צפוי לעלות, במהלך 2013 (ראו תרשים משמאל).
אי לכך, אנו מעריכים כי פוטנציאל ההתקררות בשוק הדיור והלחץ לירידה מחירים יהפוך בראשית 2013 לממשי.



כ-83 אלף דירות נמצאות היום בתהליך בנייה, מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז יוני 1999
אנקונדה
- זו כנראה אחת הסיבות לכך שהקבלנים מתחילים להאט את קצב הבנייה. ברבעון הראשון של השנה פחת מספר התחלות הבנייה ב-6% לעומת הרבעון האחרון של 2011 וב-11% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (יום ה').
במאמרים קודמים הצבענו על סוף שנת 2011 כעיתוי הסביר להתאזנות שוק הנדל"ן למגורים מבחינת ההיצע והביקוש. האיזון, שאכן מסתמן, נובע מצד אחד מהגידול בהיצע, שמתבטא בעיקר בגידול במספר התחלות הבנייה ומהצד השני בירידה ביקושים, הנובעת בעיקר בירידה משמעותית בפעילות המשקיעים.

בעקבות דיוני ההגירה שהתפתחו כאן באתר

כלכליסט:עוף גוזל - משהו שלא יכלנו לראות בתקשורת לפני 10 וגם לפני 5 שנים 
יוקר המחיה, הפערים החברתיים, המצב הביטחוני, הפגיעה בערכים הליברליים. בישראל 2012 דווקא הורים למודי אכזבה מעודדים את ילדיהם להגר מכאן, או לפחות לצאת לכמה שנים כדי להכשיר את הקרקע להגירה עתידית. הציונות החדשה כוללת דרכון זר לילד ומורה טוב לשפות
"לדור הצעיר פה אין עתיד, ומי שלא מבין את זה עכשיו יבין את זה אחר כך. הצעירים היחידים שיוכלו להתקדם פה הם אלה שיכולים לקבל עזרה כלכלית מהוריהם. השאר, מוטב שיעזבו את הארץ". הדובר: צדוק צור (62), איש עסקים ואב לארבעה ילדים, כולם אקדמאים העובדים במשרות שאמורות היו לפרנס אותם בכבוד. אלא שמבין הארבעה רק אחד, שעוסק בנדל"ן וחי על הקו ישראל־חו"ל, מצליח להתקדם כלכלית. שלושת האחרים - דוקטורנט לביולוגיה, מתמחה בפסיכולוגיה ועיתונאית בעלת תואר במשפטים - מרגישים תקועים, ואף שכבר עברו את גיל 30 נזקקים מדי פעם לסיועו של אביהם כדי לגמור את החודש.

כתוצאה מכך, צור מעודד את ילדיו להגר. לדבריו, עם סט הכישורים וההשכלה שרכשו ומוסר העבודה שיש להם, הם יסתדרו היטב במדינות אחרות. "בארץ יש תחושה שמקשים על הילדים. דורשים השכלה גבוהה אבל נותנים משכורת נמוכה. קח לדוגמה את הבת שלי עם התואר השני בפסיכולוגיה. כמה קשה היא עבדה, כמה שנים היא העבירה בלימודים תחרותיים ובהתמחות, ועכשיו היא מרוויחה פרוטות, לעומת חברה שלה שהלכה ללמוד תואר שני בהולנד ומשתכרת יפה. למה זה צריך להיות כך?".

אבל גם בחו"ל לא תמיד יש עבודה. באירופה האבטלה בשיא


"אני נוסע הרבה ואתה צודק. יש מדינות שלא הייתי ממליץ לילדים שלי לנסוע אליהן, אבל יש מדינות, וארצות הברית בראשן, שעם ההשכלה שלהם ושעות העבודה שהם משקיעים פה הם יחיו הרבה יותר טוב, אתה יכול להיות בטוח בכך".
אורן כהן ובנו הצעיר איתי. "כשהבן הבכור שלי בא ואמר שהוא יורד מהארץ רציתי להגיד לו להישאר, אבל לא מצאתי שום טיעון שיניא אותו מזה"




המדינה בגדה בנו? שתסתדר לבד
"נדמה שכולם מדברים על זה מסביב, אבל באופן מוזר לא ראיתי שום אזכור לכך בתקשורת", אומר ההיסטוריון החברתי פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה כשאני שואל אותו אם הוא מכיר את השינוי התודעתי שעובר על הורים רבים, דוגמת צור, אשר בשנים האחרונות החלו לעודד את ילדיהם לחשוב על הגירה. גם אנשי אקדמיה אחרים שעמם שוחח "מוסף כלכליסט" מודים שהם שומעים רחשים חזקים בעניין מהורים רבים, שלפתע החלו להיזכר בדרכון הזר שמגיע לילדיהם, או לזרוק לכיוונם הערות שהשורה התחתונה שלהן היא: "למה שלא תנסו קצת בחו"ל?".2. ציונות? נמאס מהלוקש הזו

לכתבה המלאה בכלכליסט....

חייבת להגיב לכמה מהדברים שנאמרו:
נילי
כל אלו שמתלוננים על יוקר הדירות פה לעומת בחו"ל שוכחים שעד לפני כ 4 שנים בועת הנדל"ן הייתה דווקא שם ולא פה. אז מה זה אומר?
כל אלו שמסתכלים בנוסטלגיה 60 שנה אחורה וחושבים שנהרסה להם המדינה שוכחים את כל הבעיות שהיו אז כולל שחיתות.
כן, יש בעיות ויש הרבה דברים לתקן, אבל זה כמו בכל מקום אחר, שם פשוט הרבה פחות אכפת לכם כי זה לא שלכם (פשיעה ושחיתות – בכל העולם. משבר כלכלי – לא חסר מממנו גם באירופה וארה"ב. וכו').
השוני העיקרי בישראל הוא המצב הביטחוני. אין מה לעשות, ישראל מוקפת אויבים מכל הצדדים, תמיד היה ולעוד הרבה מאוד שנים זה גם מה שיהיה. לכל מי שציפה שבמבצע אחד נפתור את בעיות הביטחון של ישראל הוא תמים או טיפש. ובכלל, ההתלהבות שבה כולם מתגייסים להסביר שישראל הפסידה והחמאס ניצח לא ברורה לי.

יום שבת, 1 בדצמבר 2012

דמוקטטורה ( אף מילה על פוליטיקה )

ובימים ההם יש מלך בישראל.
אורי ירון
מלך המרמה והשקר, מלך ההונאה , מלך השעבוד, מלך הולכת שולל,
מלך הפרד ומשול, מלך הגניבה, מלך ההון הפיקטיבי, מלך הקזינו מאחד העם,מלך התעמולה,
ובימים ההם יש מלך בישראל.
בממלכתו של מלך ישראל אין מקום ליצירה אם אין בצידה שעבוד פיננסי.
בממלכתו של מלך ישראל אין מקום למחקר רפואי מניעתי שאין בצידו שעבוד ורווח פיננסי.
בממלכתו של מלך ישראל כל הממלכה עומדת דום למוצא פיו של מלך ישראל מפיק הכסף ומנפח הבועות.
בממלכתו של מלך ישראל עובדת מכונת התעמולה יום ולילה במטרה לשכנע את הנתינים שעולמם מלא ברוע, שנאה, אונס, רצח, מלחמות ועוד ועוד ולכן הם חייבים את הגנתו הפטרונית של מלך ישראל. שהרי בלי הגנתו יחרב עולמם באחת.
בממלכתו של מלך ישראל נקראים הנתינים להביע את אמונם המחודש בממלכה כל מספר שנים, לפי הצורך של הממלכה לקבל את האמון המחודש, במטרה להעמיק את השליטה על אזרחי הממלכה.

בממלכתו של מלך ישראל בטוחים הנתינים שהם אלה שקובעים את גורלם.
הם אלה שבוחרים האם לקנות ברשת המזון האחת או השנייה ואולי בשלישית ....
הם אלה שבוחרים האם להשתמש בשירותי השידור הטלביזיוני של ספק אחד או השני....
הם אלה שבוחרים לקנות את השתייה הקלה מספק אחד או השני....
הם אלה שקובעים אם לקנות את מוצרי החלב מהספק הגדול או משני הקטנים....
הם אלה שקובעים האם לבחור במפלגה אחת השנייה או אולי השלישית....
הם אלה שקובעים את סדר היום של אותן מפלגות ואת הנושאים עליהם יש "מחלוקת" בין המפלגות השונות....
הנתינים ממש, אבל ממש בטוחים שהם אלה שקובעים משהו לגבי חייהם.
שיש להם אפשרות סבירה להשיג אושר וחיים טובים אם רק יבחרו נכון .
נתיני הממלכה אינם מבינים שהם בשר התותחים של השיטה.
הם אינם מבינים שהם התוצרת, שהם שנמכרים בזיעתם לכל המרבה במחיר.
הם כל כך עסוקים בסדר היום הטיפשי שמוכתב להם מגבוה שאין להם יכולת לראות מה קורה באמת.
הם נסחפים אחר תיאורי מחלקת התעמולה וממש נהנים מתרגילי הפוליטיקה הזולים שמתנהלים לנגד עיניהם מבלי להבין שהכל ,אבל הכל נועד למטרה אחת בלבד.
העמקת השליטה ויכולת "המשילות" כדי לאפשר את המשך העושק המתמשך שאינו נגמר לעולם.
הם אינם מבינים שאין להם עתיד,
הם אינם מבינים את רמת השקר וההונאה.
הם אינם מבינים שאפילו כוכבי המערכת החדשים אינם מוכנים ולא יעסקו לעולם בפתרון בעיות היסוד של הממלכה.
מכיוון שכולם שבויים של הממלכה הפיננסית אם אידיאולוגית ואם בפועל .

נתיני הממלכה אינם מבינים שהם חייבים להתעורר.

הם אינם מבינים שזמנם קצוב.
הם אינם מבינים שככול שימשיכו להיות עיוורים למציאות ,מצבם ילך ויורע עד כליה.
הם לא רואים את התמונה הגדולה.
תמונת העושק הלאומי בה חצי משכירי הממלכה משתכרים פחות מ 5300 ₪ .
הם מאמינים לנתוני התעמולה בהם השכר "הממוצע" הוא 8500 ₪ ולכן כנראה שהבעיה היא אצלם , הם אלה שלא מצליחים להיות כפי "שממוצע" האזרחים מצליח.
הם לא מבינים שלא מדובר על מצב זמני.
 הם מאמינים שיש אור בקצה המנהרה.
 אם רק נעבור את תקופת החושך, יגיע אור גדול.
נתיני הממלכה אינם מבינים שאם הם לא ידרשו את המגיע להם בדין לפי חוקי הטבע, הם ימשיכו להיות משועבדים לנצח למערכת הפיננסית שרק תמשיך להמציא "מכשירים" פיננסים ותמשיך לחלץ את עצמה שוב ושוב על חשבון אזרחי הממלכה.
הם חייבים להתעורר מהר.
שאם לא כן ,הם יהיו אלה שיוצבו למכירה במכירה הפומבית הבאה ( למקורבים בלבד ).


קדימה לרחובות