יום ראשון, 17 במרץ 2013

ארץ אחרת: בין ג'וזף שטיגליץ לסטנלי פישר

חשאיותה של קרן המטבע הבינלאומית ונטייתה לכפות תוכנית זהה על כל מדינה שבה היא פועלת
מאת: מיכה אודנהיימר 
בלי קשר לנסיבות ולצרכים המיוחדים של המדינה, נובעות ממה שג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכה מכנה "הלהט האידיאולוגי" שלה - אמונה דתית כמעט ב"עליונוּת השוק". על הכישלונות של "קונצנזוס וושינגטון" שסטנלי פישר מיטיב לייצג
סטנלי פישר, מחסידי השיטה שעל פיה השוק החופשי הוא מכשיר
משוכלל המעודד ומסדיר ביקושים והיצעים ויוצר תעסוקה מלאה
בדומה לאזרחים בכל אומה דמוקרטית אחרת, גם אנחנו אוהבים לחשוב שאנו אדונים לגורלנו, ובעיקר למדיניות הפנים שלנו. אבל לאמיתו של דבר, זה שנים רבות שהרעיונות של קרן המטבע הבינלאומית משפיעים השפעה מכרעת והיפנוטית כמעט על האליטה הכלכלית בישראל.

קובעי המדיניות בישראל נוהים בלהיטות רבה כל-כך אחרי קרן המטבע הבינלאומית, עד שחל כאן מעין טשטוש זהויות. סטנלי פישר, שמונה בידי בנימין נתניהו לנגיד בנק ישראל, היה המשנה למנכ"ל קרן המטבע בשנים 2001-1993 (מאז הקמתם של קרן המטבע והבנק העולמי ב-1944, מנכ"ל הקרן היה תמיד אזרח אירופי והמשנה לו אמריקאי, ואילו בבנק העולמי חלוקת התפקידים הפוכה). בנק ישראל, בצוותא עם משרד האוצר, הפנים באופן עמוק כל-כך את עמדת קרן המטבע, עד שגלוי וידוע שדו"חות הקרן על ישראל נכתבים למעשה בידי אנשי הבנק.
אף שמדובר במוסד בינלאומי ציבורי, הממומן בכספם של משלמי מיסים, אין כל מנגנון שמאפשר לאזרחים לדרוש ממנו מידע או להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות. פקידים בכירים בקרן המטבע מדלגים דרך שגרה מהקרן אל משרות מכניסות במגזר הפרטי: סטנלי פישר, למשל, עבר ישירות אל סיטיגרוּפּ - אחד המוסדות הפיננסיים שהתנהגותם הטורפנית, שהתאפשרה בגלל הסדרים שכפתה קרן המטבע על ארגנטינה, סייעה להתפרצות המשבר הכלכלי בארגנטינה

בדצמבר 2007 סיימה משלחת קרן המטבע את ביקורה השנתי בישראל ופרסמה הודעת סיכום. וכך קובעת הפיסקה הראשונה והחשובה ביותר בהודעת הסיכום של הקרן, שזה 27 שנה היא הארגון הבינלאומי המשפיע בעולם (אף שכוחה ויוקרתה מצויים בדעיכה):
"ביצועי המשק היו טובים באופן יוצא מן הכלל, ומכאן מתבקש המשך המדיניות הכלכלית החזקה. המדיניות האחראית מילאה תפקיד מרכזי בכך, אבל כך גם הצמיחה העולמית חסרת התקדים. בשוב הזמנים הטובים, גוברים הלחצים לחלק ולצרוך את פירות השגשוג שהושג בעבודה קשה. ואולם עבודה נוספת עוד נכונה למשק. ובפרט, החוב הציבורי אינו נמוך באופן משמעותי מכפי שהיה לפני המיתון האחרון, ופגיעותו של המשק לזעזועים כלכליים עודנה גבוהה. הקטנה נוספת של החוב חיונית אפוא כדי לשמר את יכולתה של הממשלה לעזור לאזרחיה בעיתות מצוקה. יתרה מזאת, יש להתקדם בשיפור המסגרת לתפקוד המגזר הפיננסי על מנת לשפר את חוסנו של המשק מפני זעזועים".

ההודעה, שנכתבה בביטחון מאופק, מכילה עידוד ואזהרה גם יחד. "ביצועיו" של המשק הישראלי יוצאים מן הכלל, אבל לצד השגשוג יש "לחצים לחלק ולצרוך את פירות השגשוג שהושג בעבודה קשה". בפני אלה צריך לעמוד. ברמיזה לאחד המסרים המרכזיים - הצורך במשמעת, עבודה קשה, התנזרות ("עבודה נוספת עוד נכונה") - קרן המטבע הבינלאומית/בנק ישראל מציגים את המלצותיהם המעשיות. במקום להיכנע לפיתוי ולהשתמש בעודפי התקציב בסך שבעה מיליארד ש"ח כדי להתגבר על המשבר במערכת החינוך, כדי לאפשר לקורבנות שואה קשישים לחיות בכבוד או כדי לרכוש תרופות מצילות חיים עבור חולי סרטן, הכסף צריך לשמש לצמצום החוב הציבורי, מאחר ש"פגיעותו של המשק לזעזועים כלכליים עודנה גבוהה".

שאלות רבות עולות מהודעתה של קרן המטבע הבינלאומית. למשל, מה פירוש הטענה ש"ביצועי המשק היו טובים באופן יוצא מן הכלל"? מכיוון שהקריטריונים המשמשים את קרן המטבע למדידת ביצועי הכלכלה אינם לוקחים בחשבון את שאלת פיזור ההון בקרב האוכלוסייה, ביצועיו הנפלאים של המשק מצביעים בראש ובראשונה על כך שהעשירים והסוּפּר-עשירים (ישראלים ומשקיעים מחו"ל כאחד) נעשו עשירים יותר. למי נכונה אפוא "עבודה נוספת" ומי מתבקש להקריב קורבן? התשובה, כרגיל, היא המעמד הבינוני והעניים, ובעיקר מוסדות הציבור המשרתים אותם. בָּעולם של קרן המטבע ושל ניאו-ליברלים אחרים, המיליונרים והמיליארדרים לעולם אינם נדרשים להדק את החגורה על כרסיהם הדשנות. דרישה כזו עלולה לפגוע בתמריץ שלהם לעשות עוד כסף. והרי הם עצמם - חשבונות הבנק שלהם, אורחות חייהם - מייצגים את ההתגלמות החיה של ביצועיו הנהדרים של המשק הישראלי, אשר יש להתאפק ולא לחלק ולצרוך אותם.

כישלונות "קונצנזוס וושינגטון"
בהמשך נשוב ל"זעזועים" שקרן המטבע הבינלאומית מזהירה מפניהם ולמרשם שהיא ממליצה עליו (שנתעלם אפילו מן הצרכים החברתיים הדחופים ביותר ונשתמש בעודפי התקציב להשבת חובות). אבל תחילה ראוי שנתהה רגע על האחיזה המתמשכת והמוזרה שנודעה למדיניות הכלכלית בסגנון קרן המטבע על נותני הטון בישראל - "מוזרה" בשל היקף הכישלונות שנחשפו במדיניות זו ב-15 השנים האחרונות, ובפרט בתקופת כהונתו של סטנלי פישר כמשנה למנכ"ל.
בין הכישלונות אפשר למנות את התפקיד של קרן המטבע בהאצת המשבר הכלכלי במזרח אסיה בשנים 1998-1997 ואת טיפולה בו לאחר שהחל, ואת כישלונה המוחלט של האסטרטגיה שהתוותה קרן המטבע להעברת המשק הרוסי מקומוניזם לקפיטליזם. למי אנו מקשיבים אפוא כאשר אנחנו מחליטים לוותר על חינוכו של הדור הבא או לוותר על הסולידריות החברתית הגלומה בביטוח רפואי כללי?

דומה שהתיאור היסודי ביותר של כישלונות "קונסנזוס וושינגטון" - השם שניתן לקווי המדיניות הנכפים על העולם המתפתח בידי קרן המטבע הבינלאומית, ארגון הסחר העולמי והבנק העולמי - ניתן בידי ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001. שטיגליץ עמד בראש ועדת הייעוץ הכלכלי של הנשיא קלינטון בין השנים 1993 ל-1997, ואז עזב כדי להתמנות לתפקיד הכלכלן הראשי והמשנה לנשיא הבנק העולמי (תפקיד שמילא עד ינואר 2000).
שטיגליץ, המלמד כיום באוניברסיטת קולומביה, זכה בפרס נובל על עבודה תיאורטית שהפריכה את אחת מאמונות היסוד של "קנאי השוק" (market fundamentalists) - השם שניתן לחסידי שיטתו של מילטון פרידמן, אשר סטנלי פישר הוא אחד הבולטים שבהם. קנאי השוק מתייחסים כאל אקסיומה לטענה שה"שוק", אם נניח אותו לנפשו בלא התערבות ממשלתית, הוא מכשיר משוכלל ומהימן המעודד ומסדיר ביקושים והיצעים, יוצר תעסוקה מלאה וקובע מחירים וערכים בדיוק מושלם.

עבודתו של שטיגליץ הוכיחה שבנסיבות של חוסר שוויון בגישה למידע - כלומר, כאשר לחלק מהשחקנים בשוק יש יותר מידע מאשר לאחרים - השוק אינו פועל באופן מושלם. מכיוון שחוסר שוויון במידע קיים בכל מקום ובכל זמן, מוסיף שטיגליץ ואומר, השוק לעולם לא יהיה מושלם, ועל כן נדרשות התערבויות ממשלתיות להשבת האיזון ולהבטחת צדק ועזרה למי שנפגעים כתוצאה מהפגמים המובנים במערכת.

עיוורון חברתי ולהט אידאולוגי
אבל בספרו "אי נחת בגלובליזציה" שטיגליץ אינו מדבר תיאוריה אלא פרקטיקה. הספר פורסם בשנת 2002 ופגע קשות ביוקרתה של קרן המטבע הבינלאומית (הספר יצא לאור אף בעברית; תרגמה רחל אהרוני, הקיבוץ המאוחד, 2005). בתוך הארגון פנימה עורר הספר גלי צונאמי וזירז כמה שינויי מדיניות. שטיגליץ - שנחשב כמעט איש-פנים מתוקף התפקידים הבכירים שמילא בבנק העולמי, הארגון האח לקרן המטבע - מתאר מוסד שפיתח תרבות של חשאיוּת גדולה כל-כך, שלעיתים קרובות אפילו הקונגרס האמריקאי והבנק העולמי אינם שותפים בהחלטותיו. אף שמדובר במוסד בינלאומי ציבורי, הממומן בכספם של משלמי מיסים, אין כל מנגנון שמאפשר לאזרחים לדרוש ממנו מידע או להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות. פקידים בכירים בקרן המטבע מדלגים דרך שגרה מהקרן אל משרות מכניסות במגזר הפרטי: סטנלי פישר, למשל, עבר ישירות אל סיטיגרוּפּ - אחד המוסדות הפיננסיים שהתנהגותם הטורפנית, שהתאפשרה בגלל הסדרים שכפתה קרן המטבע על ארגנטינה, סייעה להתפרצות המשבר הכלכלי בארגנטינה. פישר, אגב, סירב להתראיין למאמר זה.

חשאיותה של קרן המטבע הבינלאומית ונטייתה לכפות אותה תוכנית ואותם תנאים על כל מדינה שהיא פועלת בה, בלי קשר לנסיבות ולצרכים המיוחדים של המדינה, נובעות ממה ששטיגליץ מכנה "הלהט האידיאולוגי" שלה - אמונה דתית כמעט ב"עליונוּת השוק", המוחזקת בדבקוּת למרות "מסה קריטית" של ראיות סותרות. מובן שגם שטיגליץ רואה בשווקים כוח כלכלי חשוב - מעטים הכלכלנים שאינם רואים אותם כך - אבל מה שמאפיין את האמונה הניאו-ליברלית הרווחת הוא דחיית הלגיטימיות של התערבות או רגולציה ממשלתית, של הצורך להתאים מדיניות כלכלית לתנאים ספציפיים, וסירוב לשקול את ההשלכות המוסריות והפוליטיות של המדיניות הכלכלית.

הפעלת כוח על המדינות המתפתחות
קרן המטבע הבינלאומית, אומר שטיגליץ, נכשלה במשימתה ברמה הבסיסית ביותר. היא הוקמה כדי לייצב את כלכלת העולם, אבל מדיניותה גרמה להחרפת רבים מתוך כמאה המשברים שהיא טיפלה בהם.

בעשור האחרון, הוא אומר, עוני אמיתי ואי-שוויון צמחו במקביל לצמיחת הכלכלה העולמית. רוסיה, שהודרכה על ידי קרן המטבע, ראתה רבים מתושביה מידרדרים לעוני חסר תקדים, את תוחלת החיים של אזרחיה צונחת ואת משאביה נופלים לידי אוליגרכים חסרי מצפון, בעיקר משום שקֶרן המטבע דחפה אותה להפרטה בתקופה שעדיין לא התקיימו בה מנגנוני רגולציה נאותים.

להמרות את פי הקרן
כל שנות התשעים כפתה קרן המטבע על מדינות מתפתחות לקצץ בתוכניות חברתיות, לגבות תשלומים על שירותי חינוך, לצמצם תוכניות בריאות ולמכור מפעלים ממשלתיים שסיפקו תעסוקה לאזרחיהן. הדבר נעשה באמצעות התניית קבלת הלוואות של קרן המטבע בציות לעצות הכלכליות שלה. בזמן שארצות הברית ואירופה המערבית שילמו סובסידיות של עשרות מיליארדי דולרים לחקלאים שלהן (סובסידיות שניתנו בפועל לתאגידים הענקיים השולטים כיום ברוב תעשיית המזון), חייבה קרן המטבע מדינות מתפתחות לפתוח את גבולותיהן לסחורה חקלאית אמריקאית ואירופית, ורוששה מיליוני חקלאים בכל רחבי עולם השלישי.

במדינות רבות (אינדונזיה, למשל) כפתה קרן המטבע על הממשלה לבטל סובסידיות על מזון ודלק. מדיניות זאת עוררה תסיסה ומהומות, ואלה החמירו מצב כלכלי בעייתי ממילא. במקומות אחרים (תאילנד, למשל) כפתה הקרן קיצוצים בהוצאות על הבריאות, ואלה הביאו להתפשטות האיידס. משפחות עניות במדינות מתפתחות רבות, שנדרשו לשלם על החינוך לילדיהן כתוצאה מ"תוכנית החזר העלויות" של קרן המטבע, קיבלו החלטה שוברת לב שלא לשלוח את בנותיהן לבתי ספר. קרן המטבע מתמקדת באופן חד-ממדי בכלכלה כפי שהיא נראית מבעד לעיני הקהילה המסחרית והתאגידית, ומפגינה שוב ושוב חוסר יכולת לתפוש את מארג הגורמים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים ששזירתם יחד היא שיוצרת חברה בריאה.

לקח חשוב לישראל הוא שרבות מן הדוגמאות הבולטות בעולם להצלחה כלכלית מגיעות ממדינות ששגשגו לא משום שהעמידו בראש סדר העדיפויות שלהן רעיון מופשט כלשהו של משמעת פיסקלית, אלא משום שהשקיעו באופן מסיבי באוכלוסייתן. קוריאה, יפן, ושאר הנמרים האסיאתים הקימו מערכות חינוך כלליות לכל ילדיהן - ואלה, יותר מכל גורם יחיד אחר (כך על פי חתן פרס נובל לכלכלה אמרטיה סֶן) אחראיות ליכולתן להתחרות בזירה העולמית. במדינות כמו קוריאה וטייוואן, חלוקה מחודשת של העושר באמצעות רפורמה אגררית קדמה לצמיחה הכלכלית ועודדה אותה. נחלות של בעלי קרקעות גדולים פוצלו וניתנו לאריסים, שעד אז נאלצו להפריש מחצית מיבוליהם במעין מס שנגבה בידי העשירים. אף שמצוקתם של אריסים חסרי אדמה המשועבדים לבעלי קרקעות אדירים (שאינם מתגוררים אפילו בנחלותיהם) היא אחת הבעיות המכבידות ביותר על כלכלות העולם השלישי, אסטרטגיות כמו רפורמה אגררית, הפוגעת בעשירים ולא בעניים, לעולם אינן חלק מסדר היום של קרן המטבע הבינלאומית. כפי ששטיגליץ כותב, "קרן המטבע הבינלאומית יוצאת בשצף קצף נגד המיסים הגבוהים המוטלים על העשירים בטענה שהם הורסים תמריצים, אבל אינה משמיעה מילה נגד אותם מיסים סמויים [המוטלים על העניים חסרי האדמה]".

שטיגליץ, המלמד כיום באוניברסיטת קולומביה, זכה בפרס נובל על עבודה תיאורטית שהפריכה את אחת מאמונות היסוד של "קנאי השוק" (market fundamentalists) - השם שניתן לחסידי שיטתו של מילטון פרידמן, אשר סטנלי פישר הוא אחד הבולטים שבהם. קנאי השוק מתייחסים כאל אקסיומה לטענה שה"שוק", אם נניח אותו לנפשו בלא התערבות ממשלתית, הוא מכשיר משוכלל ומהימן המעודד ומסדיר ביקושים והיצעים, יוצר תעסוקה מלאה וקובע מחירים וערכים בדיוק מושלם

ספרו של שטיגליץ מלא סיפורים על מדינות שהצליחו דווקא משום שבחרו להמרות את פיה של קרן המטבע הבינלאומית. אוגנדה, למשל, הקימה מערכת חינוך חינם לכל ילדיה, וכתוצאה מכך נהנתה מגידול עצום במספר תלמידיה ומגידול הכושר הכלכלי של אוכלוסייתה. הסיפור החביב עלי ביחס לתגמולי ההתנגדות לקרן המטבע ולבעלי בריתה המוסדיים מגיע מה"ניו יורק טיימס", וכותרתו "ההתעלמות מן המומחים מביאה לשבירת הרעב". וכך סיפרה כתבת העיתון סיליה דאגר בנובמבר 2007: רוב אוכלוסיית מלאווי, שהיא אחת המדינות העניות באפריקה ובעולם כולו, עמדה על סף רעב בשני העשורים האחרונים. עד שנות השמונים סובסדו מחירי הדשנים במלאווי כדי להגדיל את תנובת הקרקע. אבל בסוף שנות השמונים נאלצה הממשלה להפסיק את הסבסוד בפקודת הבנק העולמי, שפעל בתיאום עם קרן המטבע הבינלאומית לקידום רעיונות "קונסנזוס וושינגטון" ואיים למנוע ממלאווי הלוואות וסיוע. סבסוד הדשנים הפריע לפעולתו של השוק החופשי - המנגנון הלגיטימי היחיד בעיניהם לחלוקת שירותים וטובין. לבסוף, אחרי קציר איום ונורא ב-2005, שבעקבותיו נזקקו חמישה מתוך 13 מיליון תושבי מלאווי לסיוע חירום, החליט נשיא המדינה שהגיעו מים עד נפש. ב-2006 הוחזר סבסוד הדשנים. ב-2007 כבר היה למלאווי יותר אוכל מכפי צרכיה והיא החלה לייצא דגנים לשכנותיה. סבסוד דשנים לשם מניעת רעב נראה לי סמל ראוי לדרכים הרבות שבהן ממשלות זכאיות להשקיע באוכלוסייתן. האם חינוך, בריאות ושאר השקעות ברווחה וב"דשנים" אחרים של סולידריות חברתית אינם נחוצים כדי למנוע מחברות מלהיהפך למדבריות של ניכור ושל אי-שוויון?

 

להמשך הכתבה באתר ארץ אחרת לחצו.....

26 תגובות:

שמעון החשמלאי אמר/ה...

להבנתי הדלוחה,
כותבי הבית (חוץ מאורי ירון) הם חסידים מובהקים של הגישה הנאו-ליברלית המקדשת את השוק החופשי המסדיר את כל הביקושים/הצעים ודואג לתעסוקה מלאה, ללא כל רגולציה או התערבות ממשלתית.

איך גישתם של אלה מתיישבת עם המאמר הנל, היוצא חוצץ נגד גישה זו?
הרי ברור שהבועה היא מוטציה הרסנית של השיטה ה"מקודשת" הנל.

הרי ברור שישראל שהיא שוק קטן ומבודד, מהווה דוגמת קיצון להשתלטות של מס' כרישים אימתניים על כלל המשאבים והשוק ושיעבודם לצרכיהם.
נכון שזה קורה היום בעידוד הממשלה, אבל ברור שזה היה קורה גם בלעדיה.

העורב אמר/ה...

שמעון, יש ספקטרום שלם בין לבין. אני חושב שיש מקום להתערבות ממשלתית בדיוק איפה שיש כשלי שוק, אבל רק שם (זה נקרא מינארכיזם לדעתי - מלשון מינימום התערבות).
הרבה פעמים נגלה לדעתי שהמקום שבו המדינה צריכה להתערב הוא בדיוק המקום שהתערבות/מעורבות קודמת שלה עשתה נזק, והנדל"ן הוא דוגמה מעולה לכך (בהיות המדינה השחקן הגדול ביותר במשק), אבל זה דורש הוכחה.

ואגב, גם אורי ירון (וערן), מבלי לדעת הוא תומך נלהב של השוק החופשי. הוא פשוט תומך בשוק חופשי בכל מה שנוגע לשיטה המוניטרית - שכל אחד ינפיק לעצמו מטבע ויקבע לעצמו את הריבית, בלי התערבות של בנקים מרכזיים שמחליטים כמה כסף יש במשק ומה העלות שלו. מי שמאחורי המטבע שלו יש גיבוי, יהיה למטבע שלו ביקוש.
ככה אני מבין את זה לפחות.

מה זה ביטקוין, אם לא השוק החופשי האולטימטיבי? יש מישהו שקובע את שוויו של הBC פרט לשוק עצמו?


אני לא מסכים לגבי המשפט האחרון לגמרי - הממשלה (ובנק ישראל) אחראים לזה שיש פה מעט מאוד בנקים (רגולציה) ומעט מאוד טייקונים, אבל גדולים (ריכוזיות במשק, מכסים וחסמים, וגם רגולציה).
אם היו במדינתנו הקטנה והמבודדת 100 בנקים במקום 6, ו1000 משפחות "אמידות" במקום 10 עשירות כקורח, אכן לא היה צורך בהתערבות ממשלתית, כי ההון היה מתפזר בצורה הרבה יותר אחידה (אבל עדיין קפיטליסטית). הממשלה אחראית במידה רבה לזה מלכתחילה.

אגב, אני מגדיר את עצמי ליברל, לא נאו-ליברל. ניואנס שכזה. אבל המילה עצמה עברה דמוניזציה שכזאת שאנשים הוגים אותה כקללה, ולמרבה ההומור האנשים שנתפסים הכי הרבה כ"נאו-ליברלים", תומכים בריכוזיות של יצירת הכסף. וכמו שטענתי בעבר, הנאו ליברלים שלנו הם בכלל לא ליברלים - הם פופוליסטים, "ליברמניסטים" וסוציאליסטים פאר אקסלנס, ואתה מוזמן להסתכל על החקיקה בכנסת בקדנציה החולפת.

שמעון החשמלאי אמר/ה...

עורב,
ראה את ארהב, שם השוק חופשי ומשוכלל, יש מאות שחקנים, מאות בנקים, מאות אלפי בעלי הון, המוני קרקעות פרטיות ולא בידי המדינה, המדינה שם אינה "השחקן הגדול בשוק הנדלן", והנה גם שם מתנפחות בועות ענק ומתפוצצות. מתפוצצות על ראש האזרחים ואף פעם לא על ראש הכרישים בעלי ההון.
הנה גם שם ההמון משועבד להון. אז נכון ששם מעמד הביניים יותר אמיד, עדיין זה לא משנה כלום.

מסקנה,
בשיטה הנוכחית של "שוק חופשי", החופש הוא בעיקר החופש של החזקים להשתלט על השאר ולשעבד את כל השאר. על הדרך מנפחים בועות ענק ספקולטיביות שמתפוצצות על ראש ההמון התמים.
מהו ביטקוין אם לא עוד בועה ספקולטיבית? בדיוק כמו זהב או מניות או נדלן, רק וירטואלי..

העורב אמר/ה...

אל תתפס למאות - הכוונה היא ביחס לגודל האוכלוסיה.
ארצות הברית היא מזמן לא מה שכתוב בברושור - חצי מהעם חי על קצבאות. קומץ בנקים שולט בכלכלה. הממשלה מטילה מכסים על ימין ועל שמאל כדי לשמור על עבודות של אזרחים אמריקאי. לכל דבר שמצריך חקיקה יש לובי חזק, מנשק ועד תירס. והבנק המרכזי בשיתוך עם הממשלה מדפיס כסף כאוות נפשו.
איך זה שוק חופשי ומשוכלל? זה בכלל לא דוגמת נגד הם בדיוק כמונו...

העורב אמר/ה...

ועוד משהו - כל מדינה בה קיים המושג to big to fall/fail, לעולם לא תהיה שוק חופשי ומשוכלל - מעצם ההגדרה.

שמעון החשמלאי אמר/ה...

ובמילים אחרות,
ברוב העולם ה"מפותח" והמערבי וגם בשווקים ה"חופשיים" ביותר, 1% מהאוכלוסיה שולט על רוב המשאבים וההון.
זה תוצר ישיר של "השיטה".

ועל זה קמה תנועת המחאה "אנחנו ה 99%"
ארהב, אירלנד, אירופה... בישראל לא המציאו כלום.

העורב אמר/ה...

נכון. והמסקנה היא שאין כל משמעות לחוקי המשחק כל עוד השופט מקבל שוחד. זה הרעיון מאחרוי כלכלה אמיתית...
הבעיה שלי עם תנועות ה99 למיניהן היא הפתרונות הקיצוניים והקומוניסטים שהם מציעים במקום... ובאופן די גורף אף אחד מהם לא מתייחס לסוגיית ייצור הכסף עצמו.

שמעון החשמלאי אמר/ה...

עורב,
זה בדיוק הקטע. כל מדינה הדוגלת בקפיטליזם החופשי, הופכת למה שתארת על ארהב.
זה תוצר הכרחי של השיטה. שוק חופשי = החופש של חזקים להשתלט. חד חד ערכי.
איפה זה לא קורה? סקנדינביה וזה בהתערבות ממשלתית מסיבית.

ולא שאני דוגל בסוציאליזם, כבן התנועה הקיבוצית (לשעבר) אני מכיר היטב את תחלואי הסוציאליזם ולכן לא הצבעתי לגברת יחימוביץ, אבל הקפיטליזם ה"חופשי" ההופך מיד לקפיטליזם חזירי, רע לפחות כמו סוציאליזם נצלני.

המודל הסקנדינבי אכן מעורר קנאה, מן הסתם לעולם לא נתקרב אליו, גם אחרי שיהיה שלום, וגר חזיר עם כבש..

צריך להבין שלא ניתן להנות מתחלואי השיטה מחד (כמו רווחים בבועת הבורסה הספקולטיבית) ומאידך לקונן על תחלואי השיטה המתבטאים בבועת הנדלן או שעבוד המשק להון.
התחלואים שזורים אחד בשני, כדי להרפא צריך לכרות את הגידול בשני הצדדים.

שמעון החשמלאי אמר/ה...

מסכים איתך שתנועות מחאה כמו ה-99 או ה"צדק חברתי" שלנו, נוטות להגרר לקצוות ההזויים והמנותקים מהמציאות..

העורב אמר/ה...

לא מסכים עם מה שכתבת. שוק חופשי הוא גם החופש של הקטנים להמשיך ולנסות להפיל אותם. חברה גדולה ומסואבת שמושכת משכורות ענק יכולה להצליח רק איפה שזאת הנורמה או שמתחרה נחוש ורעב יכה אותה שוק על ירך. אם לא קם כזה, חפש את הסיבה ( אתה כבר יודע את מי תמצא כאשם)

matanb אמר/ה...

תעקבו אחרי כלכלה אמיתית
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/03/40.html
משהו מטורף הולך בקפריסין
לחטוף 40% מהפקדונות של האזרחים שלא אשמים בכשלון המערכת?
אני מקווה שאני מניח נכון שאם זה היה קורה בישראל היו יוצאים לרחוב ומתחילים מרי אזרחי של ממש

שמעון החשמלאי אמר/ה...

עורב,
כשהחזק כ"כ חזק, לקטן/ים אין שום סיכוי.
עובדה שחוץ מסקנדינביה, כמעט בכל מקום החזק מספיק חזק כדי שלקטן לא יהיה סיכוי. מוכיח שזה תוצר ישיר של השיטה.

איפה הקטן הצליח אצלנו? בסלולר. למה? כי ה"שופט" שינה את החוקים לטובתו.
בדיוק כמו שהשופט הסקנדינבי דואג לשרוק לטובת הקטנים הסקנדינביים.

מוכיח שהתערבות הממסד הכרחית.
וכשהממסד מושחת, אין סיכוי. ממסד מושחת חייב להיות מופל ע"י העם.
אצלנו כנראה שהעם עצמו כ"כ מסואב-תחמן-קומבינטור כך שהוא אינו מסוגל אפילו להפיל את הממסד המושחת.

הרי ידוע שממסד מושחת צומח מתוך עם מושחת.

הרי פקידי ממשלנו היו אזרחים כמונו לפני כן.

כל עם מקבל את הממשלה לה הוא ראוי..

אנונימי אמר/ה...

עורב,
האם לא חווינו כבר קפיטליזם טהור במאה 19-20 ועדיין לא ברור שזו אוטופיה כמו של קומוניסטים. יותר נכון אנטי-אוטופיה. ההון תמיד מתרכז למבנה פירמידה בהעדר רגולציה.

אנונימי אמר/ה...

קפריסין , כמה כבר אפשר למשוך מכספומט ? רק בארץ זה מוגבל כדי למנוע נפילת הבנק ? האם החוק תופס רק לפקדון בבנק ? מיד נותן צק בגובה כל החסכון לבית השקעות פרטי ומעביר לשם את כל הכסף.
אפילו שם לא חושבים לגבות את אותו מס ממשקיעי נדלן..

שמעון חש

אנונימי אמר/ה...

קפריסין
שימו לב אומרים שזה ניסוי תותחים לפני ספרד יוון איטליה , ישראל..?
גרמניה למדה מארהב מנסה לכבוש את אירופה עי שעבוד כלכלי
הרייך ה 4. זוהי מלחמת העולם השלישית והיא כלכלית

שמעון חש

אנונימי אמר/ה...

מזכיר את הפוסט של אורי ירון , וידוי של מתנקש כלכלי , איך ארנב כובשת את העולם עי שעבוד להלוואות ענק. הסרטונים באתר אתה צינור.

שמעון

אנונימי אמר/ה...

בהנחה שחוק קפריסין ייושם בארץ בעוד שנתיים-שלוש מהיום, איפה מחביאים את הכסף?
המס חל גם על קרנות נאמנות?
תעודות סל?
מניות?
קרנות פנסיה?
קרנות השתלמות?
חשבון בבית השקעות פרטי?

אנונימי אמר/ה...

אז אפילו לזהבה גלאון יש משכנתא של 2000000 שח
http://www.themarker.com/news/politics/1.1967390

אנונימי אמר/ה...

מי שלא הפנים את משמעות הגזירה בקפריסין אני אבהיר זה גפרור שנזרק שידליק את אם כל המשברים לדעתי אזרחי יוון ספרד איטליה פורטוגל ינהרו לבנקים למשוך את החסכונות ומכאן כדור שלג שאף אחד לא יוכל לעצור לדעתי מחר ירידות חדות בכל השווקים ראו הוזהרתם כאן כמובן עדיין לא הפנימו את הדבר ולכן רק ירידות קלות.
השבוע הקרוב יהיה מבחן לצעד הדרסטי....
אני סבור שזהו זה עניין של חודשים ספורים עד שהמשבר יכה גם בשוק הישראלי ומכאן מיתון פיטורים וקריסת הבועה מה שלא עשו פישר וביבי עשתה קרן המטבע.
איתן.

אנונימי אמר/ה...

הכותב מתאר נכון את התמונה אך הוא קורה למעשי הקרן טעויות לצערי הוא מפספס את הפואנטה אין כאן שום טעות האנשים הללו חכמים מידי מכדי לא להבין שהמדיניות שגויה לאמיתו של דבר הם מתוחכמים באופן מיוחד כל העניין הוא אג'נדה ארוכת ימים ומכוונת בעלת מטרה מכוונת שכותרתה "סדר עולמי חדש" מכוונת ע"י ארגון מתוחכם שגם מבקריו באים מקירבו (אוניברסיטת MIT וקולומביה הינם ממעוזיו) הקרן והבנק העולמי הינם חלק מזרועו הארוכה והבנק הפדראלי הוא בסיס כוחו לא ניתן להבין כלום ללא ההבנה ההזויה והכביכול קונספירטיבית שהכלכלה העולמית היום נשלטת ע"י ארגון עתיק יומין שנוסד בשנת 1774 ע"י ההירכיה הבנקאית להמשך חיפוש עצמאי כנסו ליו טיוב והקלידו iluminati ראו הוזהרתם ראיית המציאות שלכם הולכת להשתנות באופן חסר תקדים.

אנונימי אמר/ה...

איתן,
אשרי המאמין.
אותו דבר אמרו כשחשבו שיוון תפרוש מגוש היורו וגוש היורו יתפרק.

אנונימי אמר/ה...

האינטרנט מלא פלצני נדלן והדוגמא זה פה עכשיו ניתקלתי, אנשים זבל פשוט אין מילה אחרת מספרים לכולם שזה יעלה ויעלה ולא ירד לעולם ומהר תתעבדו בשביל קירות בלי לשים לב לדברים פשוטים כמו אוכל הנה זה פה:
http://rotter.net/forum/scoops1/21006.shtml
האם יש אפשרות משפטית ,וידוע לכולנו שאלה פלצנים בתשלום האם אפשר לעשות תביעה יצוגית כדי לפשוט את עור החזיר של הקבלנים ששולחים אנשים כמו אלה, תחשבו מספיק שהוא הפיל אחד הדחליל בתשלום הרג משפחה, הרג הכניס לחוב שאין סיכוי שיצאו, משהו עורך דין לתביעה יצוגית תודה.

העורב אמר/ה...

2150 אתה לא מבין כלום מהחיים שלך אפילו אני חושב שמצאתי איזה סימן פיסוק אצלך כולם יודעים שהאילומנטי זה סתם ארגון מסכה שמסתיר מאחוריו חייזרים שמנסים להשתלט על העולם באמצעות נאצים עם רובי לייזר שרוכבים עם דינוזאורים חפש "נאצים על דינוזאורים" בגוגל וישתנו לך החיים.

:)

אנונימי אמר/ה...

ל 22:04 ובינתיים ירידות של 2% בשווקי המזרח והחוזים על וול סטריט מינוס 1.5% נראה מה יהיה בספרד (האם ההמונים יתחילו למשוך כספים) זה כדור שלג שהתחיל להתגלגל ואין לדעת איך ההמונים יגיבו מה שאנחנו יודעים כי העדר עלול לשעוט והפעם בכיוון ההפוך למכור את המניות והאגחים ולהמירם לפק"ם בלטה ואז החברות יתקשו למחזר חוב אם כל זה יקרה כל הכלכלות יקרסו תוך חודשים ספורים זה מהלך תמוה ולא ברור רק ימים יגידו....
איתן

Emil , Jerusalem אמר/ה...

בוקר טוב לכולם,

ברכות לעורב ידידי המחזיק קו בנחישות, אני נאלצתי להיעדר כי מה לעשות שבמשוואה "עבודה, משפחה, מולדת" הסדר אינו מקרי.

חייב להתיחס לעניין של קפריסין. אמנם קשה לי להאמין שזה מה שיפיל את השווקים ( התיקון בשל מזמן והוא מתבקש, אבל לא רואה ממש מפולת ) - אבל אירופה בכל מקרה גמורה וכך גם מטבע היורו.

אני לא מבין דבר פשוט מדוע במקום לגלח אזרחים בצורה ישירה ממשלת קפריסין לא בחרה להטיל "מלווה חובה" לחמש שנים כאשר הכסף יגיע מתמלוגי הגז.

גילוחים כאלה היו עשרות פעמים במאה הקודמת. למשל בברית המועצות בוצעו רפורמות מוניטאריות ב-1947 ושוב ב-1961 . או רוזוולט שהחרים זהב מאזרחי ארה"ב.

התשובה לאזרח מה לעשות במקרה כזה היא פשוטה : לפזר השקעות.
================================================
01:02 - אתה בהחלט מוזמן לפעול משפטית על דעת עצמך. אנחנו עסוקים בכתיבה באתר זה כמענה לכל אותם המושתלים. מי שמבצע השקעה על סמך עצה באינטרנט ועוד ממשתמש אנונימי - אין לו להלין, אלא על עצמו.

דוד כהן אמר/ה...

כשמדברים על שוק חופשי מראים את נתניהו וארה"ב כדוגמא , הבעיה שהם ממש לא דוגמה לשוק חופשי,בשוק חופשי היו מקטינים את המס על עסקים קטנים וחברות, בפועל המס הוא שווה או גבוה יותר (עוסק מורשה), או למשל מונופול הרכב, מדוע לא לקבוע מס אחיד על רכבים בהתאם לקבוצה ולהתיר יבוא מקביל (בדיוק כמו מוצרי חשמל)? .
המדיניות של נתניהו היא ההיפך משוק חופשי .

הוסף רשומת תגובה